הסם הפסיכדלי שעוד יביא שלום למזרח התיכון

איוואסקה גורמת לאנשים לראות צלילים, לשמוע דימויים ולגעת בקדושה הדתית 
של המוזיקה. ואולי, רק אולי, היא גם יכולה לעזור בפתרון הסכסוך הישראלי־פלסטיני. כתבה שלישית בסדרה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
איווסקה
איור: איתי בקין
גון בן ארי
גון בן ארי
גון בן ארי
גון בן ארי

*  סם ההזיה איוואסקה אינו חוקי ועלול להיות מסוכן. אין לראות בכתבה זו קריאה לשימוש חופשי בו

1. ״בפעם הראשונה שעשיתי איוואסקה עם ערבים ישראלים״, מספר תסריטאי ישראלי, ״קלטתי שאני רק חושב שאני שמאלני. מסתבר שברגע שמגיע שיא הטקס, שבו אנשים מתחילים לשיר, אני קולט שכשאני שומע ערבי שר, אני עדיין מתכווץ. מפחד באוטומט. בשלב מאוחר בטקס כולם היו במדורה מחוץ לאוהל ונשארתי עם אחד הערבים, שהתחיל לבכות וקרא לעזרה. קמתי אליו בעצמי. בגלל שהייתי תחת השפעה, המסע שעשיתי אליו, חמישה, שישה מטרים, נראה תנ״כי. כאילו אני הולך אחורה בזמן, דרך האדמה, לכיוון אברהם. אם זה הגיוני״.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ