בניו יורק היא הגיעה לפסגת השאיפות של כל מאייר וקריקטוריסט. בארץ לא שמעו את שמה

נורית קרלין, ישראלית חדת עין, רגישה ונטולת מרפקים, היתה האשה הראשונה שפירסמה בקביעות קריקטורות ב"ניו יורקר", פסגת השאיפות של כל מאייר, וגם היוצרת של ספרי ילדים שהיו לרבי מכר. למרות זאת, בארץ היא נותרה אלמונית. פרויקט של שתי אחייניותיה מבקש לשנות את מעמדה מהיסוד

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נורית קרלין
נורית קרלין, 1967. אמירה חזקה מתחת לפשטות ולאיפוקצילום: איזקה בראון
נטע הלפרין
נטע הלפרין
נטע הלפרין
נטע הלפרין

רוברט הוא ילד שדבר מופלא נקרה בדרכו. מדי יום הוא פוגש חבורה הולכת וגדלה של ארנבות: ביום הראשון של אפריל הוא נתקל בארנבת אחת, מכרסמת משהו בדשא כשהוא בדרכו לבית הספר. ביום השני, שתי ארנבות שהוא מבהיל בטעות בדרך לשיעור נגינה בטובה. ביום השלישי – שלוש ארנבות, וכך הלאה – רוקדות סטפס על אדן החלון, חותרות בקאנו, חולפות ביעף על סקטבורד או מתרחצות בחדר האמבטיה שלו וגומרות את כל הקצף. במבט מבחוץ נראה שאין שיג ושיח בין רוברט לארנבות ההולכות ומתרבות. ובכל זאת, בעקיפין נרקמת בינו ובינן מעין ברית שקטה. למשל, כאשר ב־27 באפריל הוא יושב בקולנוע, מוקף ב־27 ארנבות שזוללות פופקורן. או כאשר ב־9 באפריל הוא מבחין שכל תשעת המושבים בדוכן השתייה נתפסו על ידי ארנבות, אך עבורו הן מפנות מקום.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ