המין האנושי |

למה נשים צעירות אוהבות פורנו יותר ממבוגרות?

איזה תפקיד ממלאת פורנוגרפיה בחיי היומיום של נשים? פרופ' קלריסה סמית, ממייסדות ועורכות כתב העת "Porn Studies", מסבירה למה השאלה אינה אם פורנו הוא טוב או רע, אלא מדובר בסוגיות עמוקות בהרבה

נטע הלפרין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
איור: איתי בקין
נטע הלפרין

הופעתו של כתב עת אקדמי חדש מלווה לרוב במחיאות כפיים נמרצות מצד החוג הסובב אותו והתעלמות מצד שאר העולם. אין זה מפתיע שהיוצא מן הכלל במקרה זה חל על כתב העת "Porn Studies", שהשקתו בשנת 2014 בהוצאת רוטלדג' היוקרתית עוררה סערה בממלכה המאוחדת: שורה של נשות ואנשי אקדמיה, אקטיביסטיות, מחנכות ומומחיות לבריאות הציבור חתמו על עצומה הקוראת להחרים את כתב העת בטענה כי "אנחנו מבינות שפורנוגרפיה ותרבות פורנו ראויות לתשומת לב מחקרית רבה יותר, אבל אנחנו מודאגות מאוד מכוונותיו של כתב העת ובעיקר מהרכב המערכת שלו, שכולו פרו-פורנו".

גם אושיות פמיניסטיות ואקטיביסטיות הטיחו מלים קשות במייסדות כתב העת, פרופסור פיונה אטווד ופרופסור קלריסה סמית, בטענה שהן "צ'ירלידרס של התעשייה". לעומתן, אחרים שיבחו את הגישה שמובילה את העורכות: "לפחות מבחינה אקדמית, מדובר בנקודת מפנה", נכתב ב"טיים". "אף על פי שפורנו הפך לנושא מגוון ונגיש כל כך, כתחום אקדמי הוא עדיין בתחילת דרכו; 'Porn Studies' הוקם גם כדי להבין יחד איך לדבר על פורנו ואיך לחקור אותו".

פרופסור קלריסה סמית, חוקרת תרבות ומיניות מאוניברסיטת סאנדרלאנד שבניו-קאסל, זונחת לרגע קט את האיפוק הבריטי המפורסם כשהיא נזכרת בקבלת הפנים המקוטבת שכתב העת זכה לה בזמנו. "כמה מההערות שנכתבו בעצומה נגדנו היו ממש לא הוגנות", היא סבורה. "זה לא שעצם קיומו של 'Porn Studies' מרמז שהכל נהדר ושכולם צריכים לצפות בפורנו. גם נקודת המוצא שפורנו זה אסון מוחלט היא לא דרך לבחון שום דבר. רצינו שיבחנו אותנו במורכבותנו. וזה אכן מה שקרה ברגע שאנשים התייחסו למאמרים עצמם. אפשר להתנחם בכך שמרגע ההשקה, מספר הקוראים הפתיע את כולנו: דוקטורנט שלי פירסם טקסט מתוך הדוקטורט, מה שבימים כתיקונם היה זוכה לעשרה קוראים במקרה הטוב; בתוך ימים ספורים הוא נדהם לגלות שהמאמר שלו גרף 9,000 צפיות", היא צוחקת. "אז לפעמים יש יתרונות לרעש".

כלומר, מול הדיון המוסרי על פורנו – טוב או רע – את מבקשת להציב שאלות אחרות.

"מכיוון שהפולמוס בעד ונגד פורנו היה היחיד שהתנהל במשך זמן כה רב, הוא דחק סוגיות חשובות לא פחות. רבים טוענים שעצם קיומו של פורנו הוא משבר ציבורי ראשון במעלה, אבל הסירוב לדבר עליו באופנים שעשויים להיטיב עם אלה שנהנות ממנו ואלה שסובלות מעצם קיומו הוא בעיה. ולמען האמת, אלה וגם אלה ירוויחו משיח מורכב ומעמיק. וכן, צריך להכיר בכך שישנם הרבה אנשים ונשים, על המסך או מולו, שעבורן פורנו הוא חלק חשוב מהחיים, בין אם מדובר בעיצוב הזהות המינית שלהן או בתחושת השייכות שלהן. אני מתעניינת בהיסטוריה של הפורנוגרפיה, בעתיד שלה, באלמנט הפרפורמטיבי ובעיקר בשאלה איך אנשים מתייחסים לפורנו בחיי היומיום שלהם".

דומה שבשנים שחלפו מאז השקתו של כתב העת היחס אליו התמתן, בעיקר הודות לתוכן המקורי ולטיפול הרציני המאפיינים אותו, ולא פחות חשוב, בשל השפה הנגישה של מרבית המאמרים, שמאפשרת גם למי שאינה ספונה במגדל השן לקרוא וליהנות מהכתוב. "Porn Studies", שמתפרסם כרבעון, כולל שני גיליונות "כלליים" ושני גיליונות שסובבים סביב נושא אחד בשנה; הגיליון האחרון, למשל, הוקדש למיניות בדרום אסיה. במקביל מתפרסמים בו גם מאמרים קצרים יותר על נושאים אקטואליים, כגון דיפ פייק בפורנו (זיוף תמונות) או אודיו-פורנו.

"הנושאים שאנחנו עוסקות בהם יכולים להיות מאוד גבוהים ואקדמיים, אבל חשוב לנו לכתוב עליהם באופן שיאפשר לכל הקוראים להצטרף לשיחה", אומרת סמית. "אנשים לוקחים ולוקחות חלק במחקרים שלנו, אבל אם הן לא יכולות להבין מה כתבנו עליהן, אז מה הטעם? הבעיה היחידה היא שהוצאות אקדמיות לא מאפשרות להפיץ חומרים אלה באותה חופשיות שמאפיינת טקסטים אחרים".

החזות של כתב העת מאוד יבשושית, כמעט נטולת ממד וויזואלי. זה מכוון?

"במציאות הנוכחית, אם את רוצה שכתב העת שלך יהיה בספרייה אקדמית, צריך להציג חזות רצינית. אני אמביוולנטית כלפי הבחירה הזו, כי אם את רוצה ממש להבין פורנוגרפיה, זה כולל גם את הממד הוויזואלי".

את המאמרים שסמית ואטווד עצמן כותבות הן מפרסמות, מטעמים אתיים, בכתבי עת אחרים. כדי להבין לעומק את הנושאים שמעניינים אותן כחוקרות ומתווים את דרכן כעורכות אני בוחרת לדבר עם סמית על מאמר שפירסמה בכתב עת מקביל, "Feminist Media Studies", אף הוא בהוצאת רוטלדג'; מאמר העוסק בנוכחות הפורנו בחיי היומיום של נשים צעירות וביחסן כלפיו. "המאמר הזה הוא נגזרת מתוך מחקר גדול יותר, שעמיתי ואני עובדים עליו משנת 2011, ושאני מקווה לפרסם בשנה הקרובה כספר", היא אומרת. "במחקר זה ניסינו להבין אם יש הבדל באופן שבו גברים ונשים מגיבים לפורנו. הראינו בו כי בעוד שהשיח הציבורי המיינסטרימי מתייחס לפורנו כאל שדה רעיל, ולחלופין חסר ערך, לא מעט גברים ואף נשים שצורכות פורנו מספרות סיפור מורכב יותר על נוכחות הפורנו בחייהן: זו יכולה להיות חוויה משנת חיים, מקום של 'מיניות פרטית', מרכיב דומיננטי בזוגיות וכדומה, אבל גם מקום של קונפליקטים מייסרים ואי נוחות משמעותית".

מה כלל אותו מחקר רחב היקף?

"פירסמנו שאלון מפורט ברשתות החברתיות במטרה לבסס מסד נתונים שיכיל אופנים שונים של מעורבות, התנסויות ורגשות כלפי פורנו, ואת התשובות מיינו לפי גיל, מגדר, נטייה מינית ורמת המעורבות בפורנו. להפתעתנו, מילאו את השאלון קרוב ל-5,500 בני אדם. שאלנו, למשל, 'איזה תפקיד ממלא פורנו בחייך?' אז כמובן שיש שענו שאני צופה בפורנו כשאני משועמם/ת, או כדי להעצים את העונג הגופני או את האוננות; ויש שטענו שהערך המרכזי מבחינתם הוא המציצני, לראות גופים אחרים בפעולה; יש שהביעו משיכה לכל מה שקינקי ו'מלוכלך'; מקום של פנטזיות 'לא נאותות'; מקום לחקור את העצמי המיני ואת הזהות המינית; התנסות ארוטית ואפילו אסתטית – החופש לבחון גופים ולהתענג על מראה של גופים שונים, שלא ממוסגרים בהקשר אמנותי או מוזיאלי.

"כאשר מיינו את התשובות לפי מגדר וגיל עלה, כי קבוצת הנשים בגילים 18-25 היתה הקבוצה היחידה, שבה מספר העונות על השאלון היה גבוה משמעותית ממספר העונים. מה זה אומר? אנחנו לא יודעות בוודאות; ההשערה שלנו היא שלא רק שהעניין של אותה קבוצת גיל בפורנו הוא רב משל קבוצות גיל אחרות, מה שיכול להיות פועל יוצא של השלב שבו הן נמצאות בחיים, שלב של התנסויות ראשונות ותחילתה של עצמאות; גם הנינוחות והטבעיות שבהן הן מתייחסות לצריכת פורנו מבדלת אותן ביחס לקבוצות גיל אחרות. כפרויקט צד, החלטנו להתמקד בקבוצת הגיל הזו וניתחנו שאלונים של כמאה משתתפות, ולאחר מכן בחנו בפרוטרוט ארבעה שאלונים שמתפקדים כפרופילים מייצגים של הקבוצה".

מה מבדל אותה מקבוצות גיל אחרות?

"לכל אחת מקבוצות הגיל היו מאפיינים מובהקים. מן המחקר עלה, למשל, שנשים רבות בגיל 46 ומעלה מרגישות שזה ממש לא נורמלי לצפות בפורנו. אין להן אותה תחושה של זכאות לצפות בפורנו, שמאפיינת נשים בגיל צעיר יותר, אשר רואות בעצמן צרכניות אקטיביות המצוידות בסט פרטיקולרי של דרישות כלפי הפורנו שהן רוצות לצפות בו. העמדה הזו משליכה, מן הסתם, על עוד סוגיות שקשורות במיניות.

"רוב הנשים בנות 25-35 וכן 35-46 שענו על השאלון ציינו, שפורנו הוא חלק חשוב מחייהן, ועדיין חשו אמביוולנטיות כלפי הצפייה בפורנו וקיננה בהן שאלה תמידית אם עצם הצפייה והעדפות הצפייה שלהן נורמליות, או מעידות שמשהו 'לא בסדר' אצלן, מה שבלט הרבה פחות בקרב בנות 18-25".

מה איפיין אותה קבוצה של בנות 18-25?

"זו קבוצה שהתאפיינה בהלך רוח של 'Entitlement' – תחושה של זכאות ונינוחות מול עצם הרעיון של צפייה בפורנו, וגם הנחת יסוד שזו פעילות שמאפיינת את מי שסביבן, כלומר, מהעובדה שהן צופות בפורנו לא נגזרת תחושה של בדידות או שונות, גם אם הן לא נוהגות לדבר על כך עם אחרות. מכאן נגזרו מאפיינים נוספים: ההנחה שסקס הוא לא משהו שעושים ו'גומרים עם זה'; שלא צריך לחשוב על הצרכים של האחר/ת לפני שלך; הרעיון של קשיבות לגוף; התפישה שמין ומיניות לא קשורים בהכרח באדם אחד או באוריינטציה מינית יחידה לכל אורך החיים, או הרעיון שהתנסויות מיניות שונות הן היום חלק מלהיות אדם בוגר. כל אלה לא איפיינו נשים בגילן לפני עשרים או שלושים שנה".

כפי שאת מציינת במאמר, מחקרים קודמים כבר הוכיחו שצריכת פורנו בקרב נשים עשויה לספק צרכים עמוקים.

"מחקרים קודמים הראו כיצד צריכת פורנו בקרב נשים מדגימה מגוון עשיר של העדפות, תפישות, צרכים או תחושת שייכות קבוצתית: יש מחקרים שהדגימו כיצד דרך פורנו, הצופות בוחנות את מערכת היחסים הנוכחית או הקודמת שלהן; יש מחקרים שבחנו כיצד הסביבה החברתית שלהן משפיעה על הרגלי וטעמי הצפייה של נשים; יש מחקרים שהציגו את הבחירה באיזה סרט לצפות כחיפוש אחר שילוב בין סקס לרומנטיקה, כחיפוש אחר סיפורים שיש בהם ממד 'ביתי' ו'בטוח', ולחלופין כחיפוש אחר תמות שחורגות מהנורמות המקובלות. כל התמות הללו גם יחד באות לידי ביטוי בתשובות שענו נשים צעירות לשאלון שלנו, בתוספת תשובות נוספות שאף הרחיבו את היריעה מעבר למה שכבר למדנו".

אילו תשובות לכדו את תשומת לבכן ומה בלט בהן?

"התשובות שלכדו את תשומת לבנו היו כאלה שנשאו אלמנטים מאוד פרטיקולריים, שהצביעו על כך שהצפייה עונה על צורך עמוק אצלן. הרבה נשים כתבו, למשל, שהן מחפשות סרטונים שיש בהם ממד של אינטימיות, של משחקיות, או של תשוקה אותנטית. כמו צעירה שכתבה: 'אני מחפשת סיפורים שאני יכולה להזדהות איתם, כך שצריך להיות בהם איזשהו ממד טבעי. אני אוהבת לצפות במשחקי שליטה, אבל כאלה שמתרחשים בסביבה ביתית ואינטימית, לא משחק מזויף שכולל בחורה שמכריחים אותה לגמור'. ואחרת כתבה: 'כרגע גיי-פורן משפיע עלי באופן עמוק יותר מאשר כל השאר. אני זקוקה להלך רוח שממחיש שהאנשים שמעורבים בסיטואציה רוצים/זקוקים/חושקים בסקס שהם עומדים לעשות, בין אם כשלעצמו ובין אם כביטוי לרגשות שהם חשים. אם אאמין להם, זה בטח יעורר אותי'. עוד צעירה כתבה: 'אני אוהבת לראות קלוז-אפ על איברי מין ואני אוהבת כימיה בין השחקנים. אפקטים שנחשבים לפורנו 'עבור נשים', כמו פוקוס מעורפל או מוזיקה מרגיעה וחושנית, מרגיזים אותי'".

אותנטיות שאנחנו מחפשות בכל סרט, לא רק פורנו.

"בהחלט. חיפוש אחר אותנטיות הוא אחד הקווים המשיקים בין צפייה בפורנו לצפייה בכלל. והיו חיפושים של אלמנטים ייחודיים שאיתגרו אותנו כשניסינו למסגר או להסביר אותם. היתה מי שכתבה שסרטונים שהיא אוהבת במיוחד כוללים ממד של ציפייה, 'כשהשחקן או השחקנית עוצרים ממש לפני החדירה, או לפני מין אוראלי, ונותנים למתח להיבנות'. אחרת חיפשה סרטים של 'פעם ראשונה': 'אני אוהבת התנסויות שיש בהן משהו גמלוני וחורק ולא מושלם, ושכולם מרגישים קצת נבוכים'. והיתה גם צעירה שסיפרה שאחד הדימויים שנחרטו בה הוא פשוט 'תמונת סטילס של גבר עירום אדום-שיער, שלפעמים נראה לי גברי מאוד ולפעמים אנדרוגיני. כך או כך, הוא כל כך מושך, שכל פעם שאני נתקלת בתמונה הזאת אני עוצרת לזמן מה רק כדי להתבונן בו'. אני מודה שאכן יש מחסור במושגים אקדמיים כדי לתאר ולנתח טקסט כזה, הן מההיבט של צרכנות מדיה והן מהיבט של תשוקה מינית כשלעצמה".

הנשים שאת מאזכרת מאוד ברורות בנוגע להעדפות ולרצונות שלהן, אבל אני מאמינה שגם נשים בקבוצת הגיל הזאת חשות לא מעט אמביוולנטיות לגבי עצם הצפייה בפורנו ומה שהן בוחרות לצפות בו.

"בוודאי. גם בקבוצה הזו לא מעט חוו את הרגלי הצפייה שלהן בפורנו במענגים, אבל גם מזיקים; מקור להנאה, אבל גם לסבל. אחת הנשים שענו לשאלון הגדירה את עצמה כפמיניסטית, קווירית, שאוחזת בדעות פוליטיות רדיקליות. לדבריה, בשל כל אלה היא אמורה, כביכול, להעדיף או להימשך לפורנו אלטרנטיבי, קווירי, כזה שמקפיד על עקרונות אתיים ולרוב מצולם על ידי יוצרים עצמאיים. 'אבל מה שמושך אותי הוא פורנו זול, סטרייטי, תוקפני, שיש בו ממד של השפלת נשים', היא מתוודה בשאלון. 'אני מרגישה נורא עם זה, ועדיין, זה מה שמדליק אותי. הייתי רוצה למצוא דרך לדבר במעגלים הפמיניסטיים והקוויריים על כך שלפעמים מה שמדליק אותנו הוא מה שאנחנו אמורות להיות 'נגדו', מבלי שיוקיעו אותי'. הרבה נשים מתארות צפייה בפורנו כאילו מישהו יושב להן על הכתף ושואל, את בטוחה שכדאי לך לצפות בזה? נשים עורכות עם עצמן משא ומתן מאוד קשה, מה שאי אפשר לומר על מרבית הגברים; לדוגמה, לא מעט גברים שענו על השאלון הביעו דאגה שמא ההעדפות שלהם מצביעות על כך שהם סקסיסטיים, אבל זה לא ייסר אותם ולא מנע מהם לצפות באותם סרטים".

נראה שערכתן חלוקה מאוד ברורה של גיל, אבל חייבות להיות סוגיות או מוטיבציות ביחס לפורנו שמשותפות לבני אדם בגילים שונים.

"יש בהחלט סוגיות משותפות, גם בין צעירים מאוד למבוגרים מאוד. למשל, אלמנט משותף לבני פחות מ-18 ומעל ל-60 ביחס לשאלה מה מעניין אותם בפורנו, הוא השאלה כיצד הגוף שלי מגיב למה שמתרחש על המסך; הצעירים בדקו – האם הגוף שלי אוהב את מה שאני צופה בו כעת? האם זה מעורר אותו, ומה זה אומר עלי? ואילו המבוגרים שואלים את עצמם, האם הגוף שלי עדיין 'עובד'? מתפקד כיצור מיני? אותו דבר ביחס לשאלה עד כמה אני מקושר לתחום הזה של עולם הסקס: הרבה צעירות טענו, החיים שלי מלחיצים אותי מאוד כרגע, הציפיות ממני גבוהות, אין לי פרטיות בבית, לכן אני לא מרגישה שאני יכולה להיות מעורבת במערכת יחסים, אז ההתנסויות שלי כרגע תחומות ומנותבות לעולם הפורנו. היה בכך הרבה דמיון לנשים בנות 60 ומעלה שטענו, למשל, הנישואים שלי ממש חשובים לי, אבל כבר אין בהם הממד הפיזי, אז אני מוצאת את עצמי נמשכת לצפייה בפורנו. דברים מאוד מעניינים עולים כששואלים נשים על הרגלי הצפייה שלהן, חלקם בכלל לא קשורים לפורנו; סט שלם של רגשות, מאוויים, פחדים".

בניגוד לתחושה שצפייה בפורנו היא נטו לשם פורקן מיני.

"בדיוק. אני לא מזלזלת אפילו לרגע בבעיות כגון בני נוער שמכורים לפורנו, ובוודאי לא בניצול של עובדות מין. אלה דברים שצריך להילחם בהם. אבל המציאות מורכבת יותר. אחד הטקסטים הבולטים במאמר הוא של צעירה שכותבת: 'גיליתי את הפורנו כמתבגרת. במשפחה שלי לא נהגו לדבר על סקס. עבורי, צפייה בפורנו היתה כמו פרויקט מחקר; מה אנשים עושים? במקביל חקרתי את עצמי. ללא פורנו, יכול להיות שלא הייתי מבינה שאני טרנסית'.

"אין לי ספק שיש אנשים שחווים קשיים משמעותיים בהתנסות עם פורנוגרפיה. ולצד זאת, יש אנשים שכשצפו בפורנו, לראשונה הם הרגישו נורמליים, ובקהילה הקווירית אך לא רק בה, רבים הבינו שהם לא לבד. שהתשוקות שלהם לא מוקצות ומגונות. מדברים היום על כך שיש הרבה יותר סובלנות ופתיחות לכל מיני סוגים של מיניות, ועדיין לא מעט אנשים חשים בודדים ומנודים בשל נטייה מינית ותשוקות מיניות. זה עדיין קיים בעוצמה רבה בתרבות שלנו, ובהקשר הזה, פורנו הוא גם מקום שהם מרגישים חלק מקהילה. צריך להכיר בזה. צריך לדבר על זה. אבל ייתכן שעוד לא נוצר בחברה שלנו כר משמעותי ורחב לדיון שמכיל מורכבות כזו".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ