25 שעות ביממה |

העולם מתחלק לאנשי וורד ואנשי אקסל. מי אתם?

יש אנשים שהם העורכים של חייהם ויש כאלה שהם מפיקים. בדרך לסדר לעצמי את החיים, הבנתי שאין לי ברירה אלא להיות שניהם

רותי רודנר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
איור: אנה פינס
רותי רודנר

פעם חילקתי את כל בני האדם לאנשים של וורד ואנשים של אקסל. הראשונים יותר נוטים ליצירה, יותר אנשים של מלים, אלה שיודעים לספר ולהסביר. האחרים יותר אנשים של סדר ומספרים, יותר מתוקתקים, הם לא יאריכו במלים אבל הם יגרמו לדברים לקרות. יהיה פחות מעניין להקשיב לסיפורים שלהם, אבל הרבה פעמים תוכלו לרשום לזכותם יותר מעשים. כשאנשי הוורד מדברים, אנשי האקסל הם מאזינים מצוינים, שבשאלה אחת שלהם יכולים להחזיר אתכם לתחילת המסמך עם דף ריק. אם אתם אנשים של וורד אגב, לא תהיה לכם בעיה, במידה שהאגו לא יפריע, לשוב ולמלא את הדף.

הערת ביניים: החלוקה הזאת הולכת אצלי בראש עם כמה חלוקות; נסו לראות אם הן עובדות אצלכם בבית. למשל - givers and takers, או אגרנים וזרקנים. בדרך כלל באופן משונה אנחנו מוצאים את עצמנו חיים עם ההפכים שלנו, וזה לאו דווקא מפני שהפכים נמשכים, אלא משום שבהינתן בנזוג מאוד קפדן למשל, קל לנו לחזק את תכונת הרשלנות שלנו. מישהו "מחזיק" את הקפדנות בשבילנו. בהינתן בן זוג אגרן, קל לנו להיות זרקנים; בהינתן בן זוג נותן קל לנו להיות לקחנים.

אבל נחזור לוורד ולאקסל. אחד הדברים שהבנתי, בדרך לסדר לעצמי את החיים, היא שאין ברירה אלא להיות שניהם. בעולם שבו צמחתי מקצועית, עולם היצירה וההפקה, יש בדרך כלל חלוקה נחרצת: הוורדים הם הכותבים והעורכים, הם יצירתיים, הם מזהים חומר טוב, הם יודעים להחליט מה עדיף על מה, מה ימשוך יותר ויעניין יותר ומה פחות.

האקסלים הם המפיקים, שמוציאים לפועל את רעיונותיהם של היוצרים. הם יודעים אילו משאבים נחוצים כדי שמשהו יקרה, אותו דבר שסומן כחשוב. הם יודעים כמה זמן לוקח להפוך רעיון למעשה; הם יודעים כמה כסף וכוח אדם זה יעלה. הם עושים את התקציב – כמה שווה להשקיע במשהו, ועוזרים לעורכים להחליט אם הוא שווה את הכסף/ הזמן/ העבודה/ המאמץ. יש הרבה מטבעות לשלם בהם בדרך להוציא דברים לפועל.

העניין עם לעשות סדר בחיים הוא שצריך גם עריכה וגם הפקה.

עריכה היא השלב הראשון של להסתכל על תכולת החיים, מה שמצוי בה ומה שרצוי שיהיה בה, ולעשות סדר – מה שווה להשאיר, מה צריך לזרוק החוצה, מה לשים בקידמת החיים כ"סיפור מרכזי", מה אפשר להעלות לבוידעם כחלק מהעבר, מיהם גיבורי המשנה, שצריך לתת להם מקום בעלילה? מי הניצבים בשוליים שצריכים פחות תשומת לב?

עכשיו צריך להכניס את המפיק לתמונה. הוא המוציא לפועל. הוא המנגנון ששומר עליכם לא להיגרר לאיזה מנגנון ישן שפועל על אוטומט, שמזכיר לכם שהתחביב שלכם עולה בהמון זמן משפחה ובודק בשבילכם איפה אפשר להחזיר אותו בחזרה, או בעל התושייה שמציע להקים אתכם שעתיים יותר מוקדם בבוקר כדי לזכות בשקט שאתם צריכים.

וכן, אנחנו צריכים להיות שניהם, העורך והמפיק. תחילה לעשות בחירות והעדפות, לא לתת לזרם לסחוף אותנו ואז למצוא את עצמנו באיזה סבך לא ברור, שבו מעורבבים הרצונות שלנו, הצרכים שלנו, הצרכים של אחרים מאיתנו. ואז להוציא את ההעדפה שלנו לפועל. להיות חזקים עם החלטה לגבי דברים שמשאירים בחוץ, לפנות זמן לדברים שאנחנו רוצים להצטיין בהם, לדעת לתת לעצמנו דין וחשבון על המטבע שבו אנחנו משלמים תמורת העדפתנו – זמן, כסף, כוח, אנשים מסביבנו. לכל העדפה של העורך הפנימי יש איזשהו מחיר, והמפיק שבך צריך לדעת מה התקציב שעומד לרשותו. 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ