אז יאיר נתניהו הוא טרול או Disruptor?
ברק כהן או יאיר נתניהו, טראמפ או קניה ווסט – לכולם אפשר להצמיד את הכינוי הפופולרי "טרול". יכול להיות ש־Disruptor הטרנדי יתאים יותר
יותר מכל, נדמה לי, ברור לכולם, כלומר, אין בכך ספק, זאת אומרת, נראה שכך הדבר, שהעניינים לא יכולים להמשיך ככה, שנדרשת איזושהי טלטלה, שהסטטוס קוו הוא רע. לא סתם רע, הוא משעמם. לא סתם משעמם, הוא משתק, מאיין, משטיח, מרדים, מעייף, מסוכן ונוח מדי, ברמה הפוליטית, התרבותית, האקולוגית, מה לא. אולי זו התובנה המשמעותית ביותר שצריכה להבהב, לזהור, לצווח בקולי קולות, עם הסוף המתקרב של העשור הזה ואל תוך העשור הבא: משהו חייב להשתנות. הדינמיקה שנוצרה במידה רבה על ידי מארק צוקרברג בפייסבוק התגלתה כהרסנית: מגיפת הלייקים, תרבות ההסכמה הכללית, הזהירות שלא לפגוע, חירשוּת אידיאולוגית, שומעים רק מה שרוצים לשמוע, שמור לי ואשמור לך, תאהב אותי ואוהב אותך, כל אחד נסוג לפינתו, מקדש את המצב הקיים, מתבצר מאחורי אמיתות מוחלטות, אומר את מה שנהוג לומר, מה שנמצא בתוך ה״פוזיציה״ המקודשת. אם כולם מדקלמים את אותו הדקלום, איזה ערך יש בכלל לדקלום?
כתבות מומלצות
בעולם מלא פייק ניוז, דווקא צביקה הדר התגלה פתאום כעיתונאי
"אם הוא לא יקבל אוסקר על התפקיד של אבא שלי, אוכל את כף הרגל"
במקום לשחק בליגת האלופות, הוא פרש. היה לו מה להסתיר
סולן גרין דיי אחרי פסיקת ההפלות: "מוותר על האזרחות האמריקאית"
בוויכוח על ההפלות בישראל ידם של השמרנים תמיד על העליונה
תגובות
על סדר היום
