אנחנו המזרחים אף פעם לא היינו ציונים

כשירדתי מהרכבת בנהריה, הדבר הראשון ששמעתי היה איש מבוגר שקילל את הרגע שבו הגיע להתיישב בנהריה. השתדלתי להתעלם וצעדתי לכיוון הכביש הראשי, שם חיכה לי בצלאל דהן, מנהל מוזיאון המייסדים במעלות־תרשיחא, איש חינוך ותיק וחבר מפלגת חרות לשעבר. זה היה ערב גשום וקר אבל באגף החדש (שעוד לא נפתח) של המוזיאון היה חמים ונעים, עם מוזיקה בכלים מזרחיים וערביים, רקדנית פלמנקו ורקדנית בטן. הקהל, שהתקבץ מיישובים שונים באזור, היה ברובו מזרחי, וניתן היה לראות את הגאווה בעיניהם, בעודם יושבים על רהיטים שהובאו למוזיאון במיוחד ממרוקו כדי לייצג את תרבותן של קהילות צפון אפריקהשהתיישבו בעיר. גם אם אפשר לראות באגף הזה פרויקט שימור פולקלוריסטי – במוזיאון הקטן הזה במעלות יש עוד משהו: משהו אחר, מעמיק ולא שגרתי, ומי שאחראי עליו הוא בצלאל דהן.