ראג'אא נאטור
ראג'אא נאטור

כשאני חושבת על הרצח החולני של איאד אל-חלאק ז"ל, אני לא מדמיינת כמו רוגל אלפר את דקותיו האחרונות של איאד. דקות אלה הן לחם חוקי ולחם חוקם של פלסטינים רבים שמנסים לשרוד את השוטרים, המג"בניקים, החיילים והשומרים החמושים שבהם אנו נתקלים יומיום. ואין בי שום רצון לגייס אמפתיה, סולידריות, הזדהות על אובדנו של איאד מהציבור הישראלי הרחב. כמו שאין לי שום כוונה לתווך לכם את הפלסטיניוּת, הפלסטינים, חששותיהם, פחדיהם או דאגותיהם, כדי שהסיפור "ייגע" בכם ותואילו להקשיב לו, ואולי תסכימו שזה היה רצח בכוונה תחילה. לא, אני אדבר אליכם כמו שפלסטינית מדברת ליהודים, נקי, רציונלי, ענייני, פוליטי, ישר לפנים בלי שיח ההאנשה המאוס.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ