העיתונאית המהפכנית שמעזה למתוח ביקורת על השלטון בארצה משלמת מחיר כבד

העיתונאית המצרייה לינה עטאללה הוכתרה על ידי המגזין "טיים" כאחת ממאה האנשים המשפיעים ביותר בעולם

ראג'אא נאטור
ראג'אא נאטור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ראג'אא נאטור
ראג'אא נאטור

הפעם הראשונה ששמעתי את שמה של עיתונאית ערבייה מהפכנית היתה מפיה של אמי. אני זוכרת את הרגע הזה היטב אף שהייתי נערה צעירה. הרדיו שמחוגו האדום עמד על תחנת קהיר מילא את חלל המטבח בערבית מצרית חמימה ונפלאה. אמי ואני עמדנו שם זו מול זו, שולחן האוכל הפריד בינינו. אין לי מושג על מה שוחחנו ואיך הגענו לדבר על עיתונות וכתיבה, אבל פתאום השחילה אמי לשיחה את אחד השמות הכי סקסיים ששמעתי בחיי. "רוז אל-יוסף", אמרה. והמשיכה: "רוז היתה האשה הראשונה שהעזה להקים את אחד העיתונים הראשונים והכי חשובים בהיסטוריה של מצרים, בשנת 1925". אמי, שהיתה בקיאה אז במפה התרבותית המצרית, הוסיפה: "מה שאת לא יודעת, שהיא אמו של אהוב לבך (לפני שהבנתי שכתיבתו סקסיסטית ומחפיצה), הסופר אחסאן עבד אלקודוס!" לעקיצה הזו תמיד עניתי, "יותר טוב מאהוב לבך נאצר הרוצח!". ועוד אשוב אל נאצר בטור זה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ