מרד התרנגולות

"דיקסי צ'יקס" הצליחו לכבוש את מצעד המכירות גם ללא תמיכת תחנות הרדיו באמריקה, שהחרימו אותן בעקבות יציאתן נגד הנשיא בוש

ג'ף לידס, ניו יורק טיימס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ג'ף לידס, ניו יורק טיימס

בפברואר השנה שמעו לראשונה עורכי תוכניות נלהבים מתחנות הרדיו המובילות בתחום מוזיקת הקאנטרי את החומר החדש של "דיסקי צ'יקס", לאחר ארבע שנות שתיקה. התגובות בכינוס השנתי של תחנות הרדיו הארציות שהתקיים בנאשוויל היו מסויגות למדי לשמע הסינגל הראשון, הזועם, של הלהקה, "Not Ready to Make Nice", הנוזף במאזינים ובעורכי התוכניות שהחרימו את השלישייה לאחר שהסולנית נטלי מיינס יצאה נגד הנשיא האמריקאי ג'ורג' בוש בשנת 2003, לפני תחילת המלחמה בעיראק.

"השיר פשוט הכה אותנו בתדהמה", אמרה ג'ולי סטיוונס, מנהלת התוכניות בתחנת הרדיו KRTY-FM בסן חוזה שבקליפורניה, המתמחה במוזיקת קאנטרי. לדבריה, לפני ששמעה את השיר חשבה שהמעריצים "יסלחו וישכחו, כל עוד היא לא תדבר על זה"; אחרי ששמעה אותו אמרה, "ברור שזה לא יקרה".

אבל עובדה: אף על פי שהאלבום החדש של "דיקסי צ'יקס", "Taking the Long Way", הוחרם בתחנות רדיו מובילות מתחום הקאנטרי, בכל זאת הוא דורג בשבועיים הראשונים לצאתו בראש טבלת המכירות של "בילבורד". האם הצליח ההרכב לנתץ את הדפוס הידוע מראש?

לעת עתה. את ההתחלה המהירה אפשר אולי לזקוף לזכות פעולה מסיבית של יחסי ציבור, שכללה כתבת שער על השלישייה בכתב העת "טיים" וראיונות בתוכניות טלוויזיה. אבל להישאר בצמרת - זה עניין אחר. לדברי מומחים מהתחום, בהתחשב בכך שההרכב עדיין נחשב בחוגי ערוצי הקאנטרי כמעורר מחלוקת, ספק אם "דיקסי צ'יקס" יזכו להשמעות מרובות, והדבר עלול לפגוע בסיכוייו של האלבום לשמר את ההצלחה במכירות המוקדמות.

ואף על פי כן, היו מקרים קודמים שבהם אלבום הוחרם ברדיו ולמרות זאת היה ללהיט בקרב המעריצים: הפסקול של "אחי, איפה אתה?", שיצא בשנת 2000, נמכר במיליוני עותקים וזכה בפרס הגראמי לאלבום הטוב ביותר באותה שנה.

אלבומן של "דיקסי צ'יקס" כבש בשבוע שעבר את המקום הראשון במצעד המכירות הארצי של "בילבורד", עם מכירות של 526 אלף עותקים. זו היתה הפתיחה השלישית בגובהה של השנה, אבל היא פיגרה בהרבה אחרי אלבומה הקודם של השלישייה, "Home", שנמכר ב-780 אלף עותקים בשבוע שבו יצא לחנויות בשנת 2002.

מערכת הפרסום הראשונית שאירגנה חברת התקליטים קולומביה הביאה בחשבון את הפיחות שחל במעמדו של ההרכב בקרב עורכי התוכניות ברדיו. יו"ר החברה, סטיב ברנט, אמר: "כשפתחנו במערכת הפרסום הזאת, ידענו שהבנות לא יתקבלו ברדיו בהתלהבות. נקטנו אסטרטגיה אגרסיבית כדי להגיע אל ההמונים והרגשנו שאנחנו מצליחים בכך".

בהתחשב בדבריה של נטלי מיינס בהופעה שהתקיימה בלונדון ב-2003 - "חשוב לנו לומר שאנחנו מתביישות שנשיא ארצות הברית הוא יליד טקסס", המדינה שבה נולדו בנות ההרכב - קשה היה לצפות למכירות ערות במדינות הרפובליקאיות. ובכל זאת, מאמצי השיווק עוררו עניין בקרב רבים שקודם לכן לא גילו עניין רב ב"דיקסי צ'יקס".

"הגרעין הקשה של המעריצים שלהן יצא לאור, זה בעיקר מה שקרה", אומר בריאן אווריט, מנהל מחלקת המוזיקה ברשת בת 153 חנויות הבידור הייסטינגס אנטרטיינמנט שבסיסה באמרילו שבטקסס. לדברי אווריט, "Taking the Long Way" היה האלבום הנמכר ביותר של החברה בשבועיים האחרונים, אף על פי שרבות מהחנויות מצויות "ממש כאן, בכור מחצבתו של בוש".

מתחילת הקריירה שלהן, נטייתן של "דיקסי צ'יקס" לעצמאות - אולי אפילו עד כדי פזיזות - יצרה בעיות ביחסיהן עם הממסד בנאשוויל. ועם זאת, נטלי מיינס, מארטי מגווייר ואמילי רובינסון נהפכו לאחת הלהקות המצליחות ביותר מבחינה מסחרית; הן מכרו אלבומים ב-24 מיליון עותקים וסיור ההופעות שלהן ב-2003 גרף סכום של 60.5 מיליון דולר, עד לאותה שנה סכום שיא לסיור קאנטרי.

לאחר דבריה של מיינס נגד בוש, שירים מהאלבום "Home" פשוט נעלמו מגלי האתר בארצות הברית בתוך ימים, וסינגל הקאנטרי מספר אחת שלהן, "Travelin' Soldier", צנח עד מהרה למקום ה-63.

בהופעות לרגל האלבום החדש, הלהקה עשתה מאמצים להתרחק מסגנון הקאנטרי האוורירי שאיפיין אותה, והתקרבה לקאנטרי-רוק הרציני של שנות ה-70. כפי שאמרה מגווייר לכתב העת "טיים", הלהקה מעדיפה למשוך מאזינים "שיצמחו יחד אתנו וימשיכו לאהוב אותנו תמיד. אנחנו לא מעוניינות באנשים שמחזיקים דיסק שלנו בצ'יינג'ר של חמישה דיסקים". אמירות מסוג זה מחבלות מן הסתם בסיכוייהן של ה"דיקסי צ'יקס" גם בתחנות הרדיו שלא פנו להן עורף מלכתחילה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ