בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עיצוב תעשייתי

הצד שאיש לא מסתכל עליו

בעוד שהחדשות מתיישנות מיד, הצד הפיסי של העיתון נותר בעינו. ההתנסויות של הסטודנטים בחומר הגלם של העיתון הניבו תוצאות מגוונות

4תגובות

אין פלא שנייר עיתון אינו חומר גלם פופולרי בקרב מעצבים תעשייתיים: הוא נקרע בקלות, אינו עמיד, וקשה למצוא לו שימושים נוספים. ואולם, כפי שמספר אלכס פדואה, ראש המחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר, הדבר לא הרתיע את הסטודנטים.

התרגיל שהם קיבלו, שנקרא "הכותרת של אתמול", נעשה במסגרת קורס של פיתוח קונצפטים בתחילת שנת הלימודים הרביעית. את הקורס, שעניינו התערבות במרחב האורבני, לימדו המעצבים התעשייתיים ניל ננר וגלעד דוידי. פדואה מסביר, ש"ההנחיה היתה פשוטה מאוד: לקחת את חומר הגלם הפיסי שעליו מודפס העיתון, להתנסות אתו ולבדוק את האפשרויות המבניות, החומריות והצורניות שלו ­ לבדוק אם אפשר ליצור ממנו משהו שאינו עיתון. מנעד העיסוקים, הפרויקטים, הטכניקות והמוצרים שמעצב תעשייתי מתעסק בהם הוא רחב, ולהבדיל ממי שעוסק בתקשורת חזותית, הסטודנטים אמורים ליצור תלת ממד".

פדואה מציין שהמחשבה היתה לנסות להתרחק מהברור מאליו, מסוגיית המיחזור. "מצד אחד יש פה בנאליה, כי כל העולם מתעסק במיחזור ובחומרים נמוכים, כולם מסתכלים מסביבם ומנסים להיות חכמים. מצד שני, אני חושב שבדיקה רצינית בכל זאת נותנת הזדמנות מסקרנת.

לחצו כדי לראות את כל העיצובים עם הסבר על תהליך העבודה>>>

"אם אתה מסתכל על נייר עיתון שהוא כבר מודפס, אתה מיד חושב על כל מיני ביטויים כמו העיתון של אתמול, קליפת השום, שלג דאשתקד או הכותרת של אתמול. התקשורת מייצרת את מה שאנחנו צורכים היום, ומה שחמש דקות לאחר מכן נהפך ל'אולד ניוז'. אבל בכל זאת יש משהו במוסד הזה, שהפורמט הפיסי שלו לא השתנה. על אף העידן הדיגיטלי אני מאמין בפיסיות של העיתון, ובמיוחד בפורמט הגדול של 'הארץ'. אני זוכר את אבי עם החליפה שלו בחמסין הנורא ולא היו רואים אותו אלא עיתון גדול שמכסה את פניו. עיתון 'הארץ' יכול לייצר חלל אישי משלך, זה לא עוד עיתון. הוא יוצר חציצה, קובע גבול, והסטודנטים נקראו לבחון את נייר העיתון גם מהיבט זה בעיניים של מעצב תעשייתי".

מה איפיין את תהליך העבודה של הסטודנטים?

"האתגר היה לנסות לעשות משהו בעל ערך בזמן קצר. התרגיל הראשון היה לקחת את הנייר ולהתחיל לשחק. מה אפשר לעשות בנייר עיתון? אפשר לחתוך, להדביק, לקפל, לגלגל, לעשות עיסת נייר, לייבש וכן הלאה. אחד התוצרים היה מנורה מעיסת נייר; בעקבות העוביים השונים שנוצרו משכבות הנייר נוצרה אינטראקציה לא צפויה עם האור. אובייקטים אחרים שנוצרו היו מטקות לים או כדורגל, שנוצרו מתוך הרצון להתחבר למוצרים יום-יומיים מוכרים ולהישען על מסורת מקומית.

"מכיוון אחר לגמרי, היה מי שרצה לעטוף את גופם של הומלסים, לחצוץ בינם לבין הקור, ובדק אם אפשר ליצור שק שינה מנייר עיתון. כאן גם הקפידו שהמופע הוויזואלי שלו יהיה כמו שצריך: הם התעקשו ששק השינה יהיה בצבעים שחור ולבן וזה לא מקרי; זה פשוט מאוד יפה. אני חושב שיש בפרויקט הזה משהו משכנע מאוד: הוא לא מציע מבנה חדש של שק שינה אלא מבט חדש בחומר.

"כשמדובר בנייר עיתון, רובנו מסתכלים על משהו בשני ממדים; המופע הרלוונטי שלו כשאתה מסתכל עליו הוא כשהשטח הגדול מול פניך. אתה לא מתייחס לצד הדק שלו. היה מי שרצה לנצל את המקום שאף אחד לא מסתכל עליו ולקח רצועת עיתון ­ דף ברוחב של ארבעה ס"מ שמלופף סביב עצמו בספירלה אינסופית. התוצאה היא משטח גדול שיכול לשמש מטרה לחצים שננעצים בין החריצים; זה חריץ אחד גדול".

איך הם התחברו לעיתון?

"מצד אחד תלמידים בשנה הרביעית הם כבר עייפים, אבל מצד שני הם מאוד מיומנים ומאומנים, כך שכל דבר מבחינתם הוא תירוץ והם מיד 'נכנסו' בפרויקט. לצערי לא היה להם זמן לעצור ולחשוב על היבטים נוספים, אבל בסופו של דבר אני חושב שבתערוכה מוצג מנעד רחב של גישות ושל עבודות, גם אם נשארו הרבה מאוד דברים שאפשר היה לעשות. עדיין אפשר להפתיע, תמיד יש פוטנציאל לא ממומש, הדברים נמצאים תמיד מתחת לאף שלנו: חומר הגלם של נייר העיתון הוא חומר מקסים, ואני אצטער מאוד אם הוא ייעלם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו