בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עיצוב מבנה וסביבה

בנייה בת השגה

חוק הולנדי אוסר לפנות אדם ממבנה נטוש כל עוד הוא מחזיק בו שולחן, מיטה ומנעול. בהשראתו עוצבו מנורות, מחיצות וכיסאות ­ כולם מנייר עיתון

3תגובות

כ‑25 תלמידים מהמחלקה לעיצוב מבנה, פנים וסביבה בשנקר יצרו בשבועיים האחרונים מנורות, כיסאות ומחיצות מגיליונות "הארץ". העבודות שלהם, שנייר ממוחזר שימש בהן חומר גלם לחפצים שונים מסביבת המגורים, יוצגו בתערוכה.

להנחיית הסדנה בת השבועיים, "סדנאות אומן" שמה, גויסו שלושה אמני נייר העובדים בטכנולוגיות שונות: רות מרגי שעוסקת במגזרות נייר, ליאת אריאל בנימיני שיוצרת בעיסת נייר ("פפייה מאשה") ואילן גריבי, שהתמחה בטכניקות של אוריגמי ובין השאר מעצב גופי תאורה מנייר, שהוצגו באירועי שבוע העיצוב במילאנו וניו יורק ונמכרים בכל העולם.

בבסיס הפרויקט עומדת התייחסות לסקווטינג (פעילות של פלישה לא חוקית לנכס נטוש) ולדיור בר השגה. ראש המחלקה פרופ' שרגא קירשנר, שגיבש את הקונצפט, מסביר כי את ההשראה לו הוא שאב מחוק שחוקק בהולנד, ולפיו אסור לפנות אדם או קבוצת אנשים ממבנה נטוש

לפי ההנחיות האלה התחלקו הסטודנטים לקבוצות ויצרו שלוש סדרות של אובייקטים: מנורה, מחיצה וכיסא ­ כל אחד מהם עשוי בטכנולוגיה אחת או יותר של שימוש בנייר ועיבודו.

לחצו כדי לראות את כל העיצובים עם הסבר על תהליך העבודה>>>

חלק מהתלמידים התייחסו אל הנייר כחומר גלם פשוט, אחרים בחרו לנסות להתחקות אחרי
המשמעות של הטקסט או הדימויים בעיתון, או של הסידור הגרפי, ולשלבם בעבודה. כל שלישייה של עבודות (מנורה-מחיצה-כיסא) הוצבה סמוך לאחד העמודים בחלל התערוכה. "האובייקטים שהסטודנטים שלנו הכינו פולשים לתוך החלל ומסמלים את הצורך בדיור בר השגה", מסביר קירשנר, "המטרה היא ליצור אווירה דינמית לצד יתר המוצגים בתערוכה".

מחיצה עדינה המורכבת מסדרה אקראית של עמודים של מוסף "גלריה" נוצרה בידי מאשה גביש. לאורך המחיצה הולכים ונוצרים בדפים חורים בדמות אותיות עבריות. הזרימה הזאת, לפי גביש, רומזת על נפילה וניתוק אל מול היציבות שמבטא העיתון המודפס.

מחיצה מעניינת אחרת, שיצרה רחל מריאמי, נחתכה כולה בעבודת יד. מריאמי שירטטה על גבי עמודים של "הארץ" דוגמה מורכבת של צורות אורגניות שמזכירה דימוי של לבלוב וצמיחה. בתוך הדוגמה היא בחרה למסגר כמה טקסטים וכותרות, חלקם תואמים זה לזה וחלקם מוצמדים באקראי. שתי הסטודנטיות מציגות דרך מעניינת להסתכל על העיתון ­ כקומפוזיציה של מלים ולא בהכרח כטקסט בעל נרטיב ברור.

לעומתן, פיטר פינסקי ואנסטסיה סתם בחרו לעבד את נייר העיתון עד כדי איבוד הזהות המקורית שלו ויצרו גוף תאורה שמזכיר מעין שריון קוצים. הם קיפלו את הנייר בטכניקה המאפשרת למשטח להתרחב ולהתכווץ בהתאם לגודל המנורה המונחת בתוכו. חומר הציפוי שנמרח על הנייר הקנה לו שקיפות לא שגרתית, שלדברי התלמידים מתקשרת לשקיפות הציבורית והדמוקרטית ש"הארץ" מבקש לקדם.

חלק מהסטודנטים החליטו להשתמש בחוזק המבני של הנייר וקימטו אותו שוב ושוב עד ליצירה של אבן בניין בסיסית. תמי סטרוגו, ליאת כהן וטל הדר הפכו כדורי נייר מקווצ'צ'ים ­ לספה נוחה. "ההרגל שלנו להיפטר מנייר העיתון שקראנו ואנחנו כבר לא צריכים הוביל אותנו ליצירת ערימה שימושית עם אמירה", הם מסבירים.

זבל ציבורי

הנייר הוא חומר בנייה עתיק יומין. טכנולוגיות בנייה בנייר התפתחו ביפאן לפני יותר מאלף שנים והיו בשימוש בעיקר בחללי הפנים. במאה ה‑20, עם התפתחותן של טכנולוגיות ייצור חדשות, היה הנייר גם לחומר בנייה בעל יכולות קונסטרוקטיביות והחל להופיע בשורה של עבודות עיצוב ואדריכלות במזרח ובמערב. במיוחד ראויה לציון העבודה של האדריכל היפאני שיגרו באן, שמשתמש בגלילי נייר ממוחזר לבניית מחסה לניצולי אסונות טבע. בעקבות רעידת האדמה ההרסנית שפקדה את מזרח יפאן לפני כשנה הוא הקים עשרות "בתים" ארעיים מנייר שהוצבו בתוך אולמות ספורט באזורי האסון.

לצד השימושים המתוחכמים של באן בנייר, יש גם כמה דוגמאות לבתים שמורכבים ממש מנייר עיתון. "בית העיתון" הראשון הוקם ב‑1922 במסצ'וסטס, ארצות הברית, על ידי ממציא תמהוני ושמו אליס סטנמן, שביקש לבחון את עמידותו של הנייר ואת יכולת הבידוד שלו. השלד של הבית אמנם עשוי מעמודים וקורות מעץ, אבל המילואה של הקירות וכל הרהיטים בו ­ כולל פסנתר כנף ­ עשויים מנייר. את הדבק ששימש לבנייה, מעין תערובת של קמח, מים וקליפות תפוח, המציא סנטמן עצמו. אף על פי שהנייר הצהיב והחל להתפורר במשך השנים, הבית פתוח למבקרים גם כיום.

בשנים האחרונות ניסו כמה אמנים ואדריכלים להשתמש בעיתונים ­ שבדרך כלל מושלכים לפח לאחר הקריאה ­ לבניית אובייקטים בעלי אמירה אמנותית ופוליטית. האמן הבריטי סומר ארק, למשל, הרכיב בית מ‑80 אלף גיליונות מגולגלים של העיתון הבריטי החינמי "מטרו". "זה פרויקט שמנסה לעשות שימוש ציבורי בחלל ציבורי תוך שימוש בזבל ציבורי", הסביר האמן, שהציב את המבנה למשך כמה ימים בכיכר בלונדון. למרבה הצער, מזג האוויר הבריטי ההפכפך הכריע את היצירה.

בארץ השימוש בנייר לצורכי בנייה מצומצם מאוד, בין השאר בגלל שורה של תקנות אש ובטיחות שמסרבלות את תהליך התכנון ומקשות על שימוש בחומרים חדשניים. קירשנר סבור כי לנייר יש פוטנציאל גדול בתעשיית הבנייה בארץ, משום שבניגוד לבטון ­ שמאפיין את הרוב המכריע של הבנייה כאן ­ זהו חומר זמין, זול, גמיש ובר מיחזור.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו