היום בתרבות |

בעקבות הביקורות הטובות צומצמה המחאה נגד המחזה "ההודאה"

הארגונים היהודיים הימניים בארה"ב צימצמו את מחאתם נגד המחזה של מוטי לרנר ■ וגם: מת הדי-ג'יי האגדי פרנקי נאקלס, "סנדק ההאוס" ■ פארל וויליאמס מצטרף ל"דה וויס" ■ הפנתר הוורוד חוזר למסך הגדול ■ כל חדשות התרבות מהארץ ומהעולם

כתבי גלריה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
כתבי גלריה

ברוכים הבאים ל"היום בתרבות" - הלייב-בלוג שמרכז עבורכם את כל הכותרות, כל החדשות, כל העדכונים וכל הסיפורים בתחום התרבות, מהארץ ומחו"ל.

17.45 הביקורות המהללות להצגה "ההודאה" מאת מוטי לרנר, שעלתה בשבוע שעבר בבכורה בתיאטרון היהודי (J Theater) בוושינגטון, מיתנו את ההתנגדות הבוטה שהביעו כלפיה ארגונים יהודיים ימניים בארצות הברית. מאז הכריז התיאטרון היהודי כי יעלה את המחזה הפוליטי העוסק בכיבוש הכפר טנטורה ב-1948 - בבימויו של סיני פתר - הופעלו עליו לחצים לבטלו: הארגונים קיימו הפגנות יומיות מחוץ לדלתותיו, וחלק מתורמיו איימו כי יסירו את התמיכה בו. בפברואר פירסם איגוד הבמאים האמריקאים מכתב תמיכה בתיאטרון וטען שהלחצים המופעלים עליו פוגעים בחופש הביטוי. בשל הלחצים הסכים לבסוף התיאטרון לפשרה: הוא העלה את ההצגה במסגרת סדנה והפחית במחצית את מספר ההצגות - ל-16.
ב"וושינגטון פוסט" נכתב שהמחזה הוא אולי הטוב ביותר של לרנר. "תיאטרון טוב לא נתלה במחקר עיתונאי של מה ואיך. תיאטרון טוב מצליח כשהוא מוצא מטפורות המאירות אמיתות עמוקות יותר... 'ההודאה' היא אחת ההצגות שאתה חושב עליהן עוד שעות לאחר שהאורות באולם נדלקים". המבקר אף שיבח את האיפוק בבימוי של פתר. בעיתון המקומי החשוב "המטרו" נכתב ש"'ההודאה' מתעלה לכדי הישג במסורת התיאטרונית של ארתור מילר, איבסן, ג'ורג' ברנרד שואו ומאסטרים אחרים של חקירה מוסרית".
"וושינגטון פוסט" התייחס גם לכך שהמחזה לא הועלה בארץ. "לרנר לא הצליח לגרום לכך שהמחזה יעלה על הבמות בישראל", נכתב. לרנר אישר כי למרות ניסיונותיו, כמה תיאטרונים דחו את המחזה. "אני מקווה שהביקורות הטובות יסייעו לשכנע את אחד התיאטרונים בארץ להעלות אותו בכל זאת", הוא אמר.

14:39 יוצר סדרת הטלוויזיה "באטמן", לורנצו סמפל, מת בגיל 91. הסדרה עלתה לאוויר בשנת 1966 והפכה ללהיט, ואילו סמפל עצמו המשיך לכתיבת מחזרות וסרטים שלא הצליחו לשחזר את ההצלחה שלה.

14:02 לאחר עיכובים, נראה שדברים מתחילים לזוז בהפקת הסרט "מרשעת" ("Wicked"), המבוסס על המחזמר המציג בהצלחה בברודוויי כבר עשור, כך לדברי המלחין סטיבן שוורץ.

11:09 "הנסיך הירוק", סרטו התיעודי של נדב שירמן, נרכש להפצה בארה"ב על ידי חברת Music Box‏. הסרט, שזכה בפרס חביב הקהל בפסטיבל סאנדאנס האחרון, מבוסס על הספר "בן החמאס", מאת מוסעב חסן יוסף, ומספר על בנו של בכיר בחמאס שגויס והפך למקור של השב"כ ושימש כמרגל עבור שירותי הביטחון הישראלים במשך למעלה מעשור. הסרט יוקרן גם בפסטיבל הסרטים התיעודיים דוק אביב, שיתקיים בחודש מאי בתל אביב, ולאחר מכן יוקרן בהקרנות מסחריות בבתי הקולנוע של רשת לב ובערוץ הטלוויזיה יס דוקו. לאחרונה פורסם כי הספר עליו מבוסס הסרט עתיד להפוך גם לסרט עלילתי. (שני ליטמן)

11:05 הזמר המצליח פארל וויליאמס יצטרף כשופט בתוכנית הריאליטי המוזיקלית "דה וויס" ויחליף את סי-לו גרין, שהודיע לאחרונה על עזיבתו. 

10:33 חברת MGM הודיעה כי היא מתכוונת להחזיר למסך הגדול את דמותו של הפנתר הוורוד. הפעם לא מדובר בגרסה האנושית של המפקח קלוזו, כפי שהוצגה ב-11 סרטי קולנוע שונים, אלא בזו המצוירת של הפנתר עצמו. לשם כך נשכר במאי הסרט "משפחת סימפסון", דיוויד סילברמן, שיעמוד בראש הפרויקט. כמובן שגם נעימת הפתיחה המפורסמת תופיע שוב:

10:23 די-ג'יי פרנקי נאקלס, מי שנחשב בעיני רבים ל"סנדק מוזיקת ההאוס", מת בגיל 59, מסיבוכים של מחלת הסוכרת. נאקלס נולד ברובע ברונקס שבניו יורק ב-1955, והחל לתקלט בניו-יורק בשנות ה-70 לצד הדי-ג'יי לארי לוואן, ובהמשך היה די-ג'יי הבית בשיקאגו במועדון ה-Warehouse, המועדון שנתן למוזיקת ההאוס את כינויה. בשנת 2004 שונה שם הרחוב בשיקאגו שבו היה המועדון ל"רחוב פראנקי נאקלס", וברק אובמה, אז כסנטור, קידם יוזמה לחגוג את "יום פראנקי נאקלס". בארבעת העשורים שבהם היה פעיל בסצינת הדאנס הוא שיחרר קטעים מגדירי תקופה וסגנון כמו "Your Love", ו"Baby Wants To Ride". נאקלס ביקר בשנה שעברה במועדון הבלוק בתל אביב. בראיון ל"גלריה" הוא סיפר לקראת בואו על הימים המוקדמים של הדיסקו וההאוס, במועדוני הומואים שחורים בשנות ה-70 בניו-יורק. "הגישה שלנו היתה לנגן את המוסיקה הכי יפהפייה, דרמטית ואפית שיכולנו למצוא, לצד מוסיקה מחתרתית ואיזוטרית שחברות תקליטים קטנות הוציאה על תקליטים במהירות 45. ואז הקהילה הסטרייטית התחילה לקלוט מה קורה ולהגיע. כמי שגדל בניו יורק, שבה כולם מטפסים אחד על השני, למדתי שרחבת הריקודים היא המקום שהכי קל לאנשים להתאחד בו". האזינו לסט שלו:

תגובות