המאבקים של תשע"ד: ארנונה באולפני הקלטות

אפיק פלג, בעל אולפן הקלטות, נאלץ לשלם ארנונה שוות ערך לזו של מסעדה מצליחה. בין דיונים בבית המשפט למשא ומתן בעיריית תל אביב, הוא מסביר את העוול שנגרם לעולם המוזיקה

מור קומפני, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מור קומפני, עכבר העיר

שנת תשע"ד תירשם בהיסטוריה שלנו כשנת "צוק איתן", המבצע-מלחמה שטרף את הקיץ האחרון, והותיר אחריו בעיקר הרבה שאלות וזעם. בין לבין ייזכרו כולם בחתונה של נינט, בפרשת אייל גולן או אולי אפילו בהופעה של ג'סטין טימברלייק. מה שכנראה יישכח הם כל אותם מאבקים שלא לוו בכוכבים נוצצים או בפגזים מתפוצצים. מטבעונות, דרך רשות השידור ועד לטיולים השנתיים – פרויקט מיוחד מלווה את מי שלקחו חלק במאמץ, שבמידה כזאת או אחרת עזר ועוזר לכולנו לחיות פה קצת יותר בשפיות.

המאבקים הגדולים של תשע"ד:» טבעונות זה לא רק טרנד» חוק הפליטים: אל תגעו בילדים» הצילו את עובדי המדינה» מהפכה בכוס קפה» חוק הפונדקאות: אנחנו רוצים ילד» הניצחון של התלמידים» ספרים חדשים, מחירים חדשים

מי אני: אפיק פלג, בן 50. מוזיקאי, סאונדמן ובעל אולפני ז'אן ז'אק. על מה נאבקתי: "עיריית תל אביב החליטה לסווג את האולפנים וחדרי החזרות בעיר בסיווג הארנונה השיורי הכללי, השווה לסיווג של חנויות ומסעדות. מדובר בסכום הגבוה ביותר של בעלי עסק. הדרישה מאתנו לשלם ארנונה של מסעדות היא לא הגיונית. במהלך השנים נלחמנו בבית המשפט והשגנו פסיקה לטובתנו, ולפני שלוש שנים העירייה חויבה להחזיר כסף ולשנות את מעמד האולפנים. שנה לאחר מכן יצאה הגדרה של ארנונה לבניינים שאינם משמשים למגורים ומסחר כללי, ושוב הארנונה חזרה להיות כמו של מסעדות. על כך אנו נאבקים". קיצור תולדות המאבק: "כבר לפני כמה שנים טובות, כשהעירייה דרשה ארנונה שערורייתית, נלחמנו בבית המשפט. בחודש אפריל האחרון התאגדנו אחרי שקיבלנו את הידיעה על התשלום. כל האולפנים בשילוב עם מוזיקאים ואנשי סאונד, הפגינו בכיכר רבין. בנוסף נאבקנו כל אחד באופן פרטי בבתי המשפט. בעקבות המאבק נכנסנו למשא ומתן עם הגורמים השונים ועם עיריית תל אביב, ואף הגשנו עתירה באמצעות עורך דין. היו לנו פגישות רבות עם העירייה ומנהלי מחלקת הארנונה, אבל בינתיים הם בעיקר מורחים אותנו".

"כל מה שבניתי עלול להיחרב". אפיק פלג (צילום: רוני וגנר)

האם הצלחנו: "אנחנו עדיין נאבקים. אני חושב שהעירייה עשתה לנו מחטף באמתלה של משא ומתן. היא מתהדרת בכך שעשתה לנו הנחה אבל זה שקר מוחלט. במרמה וזדון ניסו לגרום לנו להסתפק בהצעה גרועה. אנחנו לא מרוויחים כמו מסעדות, ואנחנו לא מסעדות - אנחנו עושים אמנות, בתוך תהליך ארוך שהמוצר שלו הוא הקלטה או אלבום, וחייבת להיות לזה חשיבות. אנחנו ממילא נאבקים על הקיום שלנו. אדם כמוני, שנדרש לשלם כ-5000 שקלים ארנונה, לא מצליח להתקיים. אני עלול להגיע לפשיטת רגל, וכל מה שבניתי עלול להיחרב".

שאיפות קדימה: "להגיע למצב בו מכירים בנו, כמו פסלים או אמנים. שיהיו לנו מאה מטר לחלל יצירה שבו נוכל לעבוד ולנגן, ושיכירו בנו כבית מלאכה".