המאבקים של תשע"ד: ספרים חדשים, מחירים חדשים

תוהים למה בחג הנוכחי לא דוחפים לכם ארבעה ספרים במאה שקלים? תשאלו את ירון סדן, שהביא לישראל חוק אירופאי המגן על הסופרים וקוראי הספרים כאחד

מור דרעי, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מור דרעי, עכבר העיר

שנת תשע"ד תירשם בהיסטוריה שלנו כשנת "צוק איתן", המבצע-מלחמה שטרף את הקיץ האחרון, והותיר אחריו בעיקר הרבה שאלות וזעם. בין לבין ייזכרו כולם בחתונה של נינט, בפרשת אייל גולן או אולי אפילו בהופעה של ג'סטין טימברלייק (מלךךךךך!). מה שכנראה יישכח הם כל אותם מאבקים שלא לוו בכוכבים נוצצים או בפגזים מתפוצצים. מטבעונות, דרך רשות השידור ועד לטיולים השנתיים – פרויקט מיוחד מלווה את מי שלקחו חלק במאמץ, שבמידה כזאת או אחרת עזר ועוזר לכולנו לחיות פה קצת יותר בשפיות.

המאבקים הגדולים של תשע"ד:» טבעונות זה לא רק טרנד» חוק הפליטים: אל תגעו בילדים» הצילו את עובדי המדינה» מהפכה בכוס קפה» חוק הפונדקאות: אנחנו רוצים ילד» הניצחון של מועצת התלמידים» אולפני ההקלטות משלמים בגדולמי אני: ירון סדן, דירקטור בחברות ומרצה במכללת ספיר. לשעבר יו"ר התאחדות הוצאות הספרים ומנכ"ל הוצאת עם עובד.על מה נאבקתי: "נאבקנו על הסדרת מחירי הספרים, כך שאסור יהיה לגעת במחיר הספר בשנה וחצי לאחר צאתו. בגלל סטימצקי וצומת ספרים, הכוח הדואופולי, ובגלל תחרות המחירים בענף, נוצר מצב בו מחירי הספרים ירדו באופן דרסטי. המו"לים לא הצליחו לכסות את העלות שלהם וכתוצאה מכך נפגעה היכולת שלהם לשרוד כלכלית, ונפגעה רמת התמלוגים שמקבלים הסופרים. במקביל הייתה התדלדלות בהשקעות בענף הספרות כי כשאין השקעות גם לא מכניסים, וכשההכנסות נמוכות כבר לא משקיעים ולא לוקחים סיכונים. האינטרס לשנות את המצב היה של כל הוצאות הספרים, וניהלתי את המאבק בכובע של יו"ר התאחדות הוצאות הספרים". "תוך שנה נוכל לאמוד את מידת ההצלחה". ירון סדן (צילום: יח"צ)מול מי הייתה עיקר ההתנהלות? "התהליך היה יכול להיות פשוט יותר אם הרשות להגבלים עסקיים, שהיא בעצם הרגולטור האחראי בתחום הזה, הייתה מתערבת, אבל היא לא התערבה. לכן פנינו לחקיקה שקיימת גם באירופה, שם מחיר הספר בשנה הראשונה או בשנתיים הראשונות (בכל מדינה זה קצת אחרת) נשאר אותו הדבר - ואסור לגעת במחיר של הספר. תהליך החקיקה התנהל מול הכנסת, בראש ובראשונה מול משרד התרבות, כאשר שרת התרבות עצמה התגייסה לעניין, תמכה בחוק והובילה את המהלך כולו". קיצור תולדות המאבק: "התהליך לקח כארבע שנים, כשבשנה האחרונה היו הרבה מכשולים בדרך. החוק נחקק ב-31 ביולי 2014, ונכנס לתוקף בפברואר. לחוק 4 רגליים עיקריות: תמלוגים מינימום לסופרים; מחיר הספר כפי שנקבע על-ידי המו"ל תקף לשנה וחצי ואסור להעלות או להוריד אותו במשך תקופה זו; אסור למוכרים לקבל תמריצים על קידום של ספר כזה או אחר. כלומר, מותר להם בהחלט להמליץ על ספרים אבל אסור להם לקבל כסף על זה, כי אחת הבעיות שהיו קודם היא שהמלצות היו בהתאם לתמריצים או לבונוסים על מכירות של ספרים מסוימים, ולא משיקולים ספרותיים; ההוראה ל'תצוגות הוגנות' – איך גורמים לכך שהתצוגות של הספרים יהיו שוויוניות על-פי גודלן. למשל, אסור שכל התצוגה תהיה רק של מו"ל אחד, אלא יש חלוקה שיווניות של התצוגות המועדפות בחנויות". האם הצלחנו: "הצלחנו בזה שהחוק עבר. את ההשפעה קשה לאמוד בטווח קצר, אבל אני חושב שזה בהחלט הכיוון הנכון, ושתוך שנה נוכל להגיד מהי מידת ההצלחה. כשהחוק נכנס לתוקף, סטימצקי קרסה, היה מיתון, ואז 'צוק איתן'. זו לא תקופה טובה להתחיל חוק כזה, אבל הסימנים מראים על השפעות חיוביות שלו. אנו רואים שמחירי הספרים החדשים, שקודם היו לדוגמה, 98 שקלים לספר חדש, היום עומדים על 60- 70 שקלים, שזה מה שרצינו".שאיפות קדימה: "אנחנו רוצים שהחוק ייצג את הענף, וזה דבר שלוקח זמן. הנחנו שבתנאים אופטימלים זה ייקח שנה, אבל בגלל הקריסה של סטימצקי והמלחמה, זה אולי ייקח קצת יותר. אני מקווה שבתחילת 2015 יראו את התוצאות החיוביות, למרות שברבי המכר ובעיקר בספרים החדשים כבר רואים את השינוי". לא עוד ארבע במאה. מאבק חוק הסופרים (צילום: תומר אפלבאום)