פסטיבל ישראל: שייקספיר, אלתרמן ומישל וולבק בתיאטרון, טרישה בראון במחול, וגם שלום חנוך וזוהר ארגוב

פסטיבל ישראל 2015 יעמוד בסימן מופעים רב־תחומיים בעיבודים חדשניים ויתקיים הפעם רק בירושלים, כ"אירוע עלייה לרגל". מנהליו, איל שר ואיציק ג'ולי, דוחים בתוקף את הטענה שהוא מיועד רק לאליטה תרבותית

יאיר אשכנזי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
הקולקטיב She She Pop שיופיע בפסטיבל ישראל השנהצילום: Dorothea Tuch
יאיר אשכנזי

בירושלים הוצגה הבוקר (שני) תוכניתו האמנותית של פסטיבל ישראל ה–54, שייפתח בעיר ב-28 במאי ויעמוד הפעם בסימן של שילוב בין סוגי מופע שונים — תיאטרון, מחול, פרפורמנס ומוזיקה. הפסטיבל יארח כמה מהאמנים החשובים בתיאטרון ובמחול, בהם היוצר האיטלקי רומיאו קסטלוצ'י והכוריאוגרפית טרישה בראון, ויכלול שיתופי פעולה רבים בין יוצרים מישראל ומהעולם. הוא מתקיים לראשונה בהנהלת איל שר, יוצר ומפיק סרטים, לשעבר ראש המחלקה לתרבות ואמנות בקרן ירושלים, ובניהולו האמנותי של איציק ג'ולי, יוצר תיאטרון ומחול ששימש מנהל אמנותי של אירועי "הרמת מסך".

בשיחות עם "הארץ" הדגישו השניים כי מוקד העניין שלהם בעשייה הבין־תחומית אינו בשילוב כשלעצמו אלא בשפה הבימתית הכוללת שיציגו היוצרים באמצעותו. "שפות בימתיות שמפילות את הגדרות בין התחומים גורמות לבמה להיות חיה", אומר ג'ולי. "אנו מבקשים להפגיש את הקהל עם חומרים שלא יפגוש במקום אחר כי אינם מסחריים. אנו אומרים לו שזה מה שקורה עכשיו בעולם באמנות הבמה".

הפסטיבל יימשך כחודש ויתקיים באולמות ובחללים ברחבי ירושלים בלבד — בניגוד לפסטיבלים קודמים שבהם הועלו חלק מהמופעים הבינלאומיים גם בתל אביב ובחיפה. "כל הרעיון הוא שיש לך חוויית פסטיבל שבשבילה אתה צריך לעלות לרגל", אומר שר, "יש מספיק קהל בירושלים שיכול ליהנות מהדברים האלה, אבל אנחנו גם פונים לקהל בינלאומי ולקהל מכל הארץ".

מתוך העיבוד החדשני של רומיאו קסטלוצ'י ל"יוליוס קיסר" השייקספירי צילום: Luca Del Pia

שינוי משמעותי נוסף הוא שמרבית הקבוצות והיוצרים הזרים שיופיעו בו הם עצמאיים ואינם פועלים בחסות בתי אופרה או תיאטראות רפרטואריים. "לפעמים אמנים כמו אלה שיבואו לפסטיבל לא מוצאים עצמם במסגרות הגדולות כי הן עדיין לא בשלות להכיל אותם", אומר ג'ולי.

איציק ג'וליצילום: אמיל סלמן
איל שרצילום: אמיל סלמן

בשנים האחרונות נמתחה ביקורת על הפיחות במעמדו של הפסטיבל בעולם התרבות הישראלי והועלו סימני שאלה ביחס לנחיצותו, בין היתר בשל העלייה במספר הפקות התיאטרון והמחול שמביאים אמרגנים פרטיים לישראל. בהפקת הפסטיבל אומרים כעת כי אם בעבר השפיעו האילוצים הכלכליים על התוכן והיו נקודת המוצא לבניית התוכנית (שגם התבררה לא פעם כאקלקטית), הרי השנה הוגדרו קודם כל היעדים התוכניים־אמנותיים ורק לאחר מכן נדונה ההיתכנות הכלכלית שלהם. בדומה לאשתקד, גם השנה יעמוד תקציב הפסטיבל על כעשרה מיליון שקלים, כולל תמיכות מעיריית ירושלים, מקרן ירושלים וממינהל תרבות.

אחד מאירועי התיאטרון המסקרנים ביותר בפסטיבל הוא "Julius Caesar — Spared parts", שיעלה רומיאו קסטלוצ'י האיטלקי, מהחשובים והחדשניים ביוצרי התיאטרון בשני העשורים האחרונים, על פי מחזהו של שייקספיר "יוליוס קיסר". ההפקה תלוית המקום (Site Specificׂ) בוחנת את מקורה של המלה ואת שורשי הרטוריקה, ומתמקדת בדימויים העולים מהטקסט השייקספירי.

"בעבודה זו נבחנת הנכחת המתח בין המלה והדימוי, וכן בין המחויבות לטקסט כאלמנט הכרחי בעשייה תיאטרונית לבין הדימויים שבו", מסביר ג'ולי. הפקתו של קסטלוצ'י תעלה שש פעמים, בין 2 ל–4 ביוני, בפני קהל מצומצם של כ-100 איש בכל פעם, באולם ימק"א בירושלים שיותאם במיוחד עבורה. אף ש"יוליוס קיסר" עלתה לראשונה ב–1997, יהיה זה ביקורו הראשון של קסטלוצ'י בישראל, והוא ישתתף גם בכנס של ארגון במאי התיאטרון בישראל שיתקיים בתיאטרון החאן ב–4 ביוני, וידון בשפת התיאטרון העכשווית.

מחבר אותך לקישקעס

עוד הפקת תיאטרון בפסטיבל היא "החלקיקים האלמנטריים" על פי ספרו של מישל וולבק, שתוצג בידי קבוצת התיאטרון הצרפתית "אילו יכולת ללקק את לבי" ובבימוי ז'וליאן גוסלן. ההצגה, שהועלתה בהצלחה בפסטיבל אביניון, משלבת משחק, אופרה וקולנוע ובוחנת בין היתר את הניכור שממנו סובלים הצעירים בחברה המערבית. היא תוצג באולם שרובר שבתיאטרון ירושלים ב–4 וב–5 ביוני, וחלק מהתפאורה הגדולה שלה ייבנה בישראל בידי צוות הפסטיבל.

באולם שרובר תוצג גם גם ההפקה הבינתחומית "פולחן האביב" של קולקטיב She She Pop הגרמני, ב–8 וב–9 ביוני. היא משלבת את היצירה המוכרת מאת סטרווינסקי עם עבודת וידיאו בהשתתפות האמהות של השחקניות והשחקנים. גם למופע זה תיוצר חלק מהתפאורה בישראל, כך שהפסטיבל יהיה שותף במידת מה להפקתו. "זה מופע מגניב", אומר המנכ"ל שֵר בהתלהבות, "הם מדברים על יחסים בין־דוריים, על זהות אישית ועל קורבנות של הורות וזה מחבר אותך לקישקעס. האינסטינקט בבחירת המופעים משחק תפקיד גדול, והדברים שנכנסו לפסטיבל הם כאלה שאנחנו אוהבים וחושבים שהם ירתקו קהל".

שר וג'ולי דוחים את הטענה שהפסטיבל השנה נישתי יחסית, ומיועד בעיקר לאליטה התרבותית. ג'ולי מאמין שדווקא לקהל הרחב יש עדיפות מסוימת. "אני מדבר על קהל שפשוט רוצה לצרוך אמנות. אנשים סקרנים, כאלה שהולכים לתיאטרון או למוזיאון תל אביב ורוצים לראות תערוכות עכשוויות. כל מה שהבאנו השנה הוא מתַקשר, מעורר עניין ונגיש לגמרי לקהל הרחב". כדוגמה למופע שכזה מזכיר שר את "מגנט מסתורי" של האמנית הפלסטית הבלגית מיט וורלופ והתיאטרון החזותי "קאמפו". המופע מבוסס על שילוב בין סלפסטיק, חפצים שהם רדי־מייד ופעלולי במה, ויעלה ב–17 וב–18 ביוני על במה שתוגדל בעבורו בבית שמואל. "אתה תמיד שואף להרחבת והצערת קהלים", אומר שר, "ניסינו לבנות תוכנית שמביאה את החדש, את העכשווי, שמפגישה בין תרבויות".

היינר גובלסצילום: Wonge Bergmann

עוד אירוע תיאטרוני־מוזיקלי מעניין הוא "שחור על לבן", של המלחין הגרמני היינר גובלס יחד עם אנסמבל מודרן, שיחתום את הפסטיבל ב–21 ביוני באולם שרובר. ג'ולי מספר כי זוהי מחוות הפרידה של גובלס מהמחזאי הגרמני הפוסט־מודרני החשוב היינר מולר, שמת לפני 20 שנה. ביצירה משתתפים 18 נגנים שהם גם פרפורמרים ונשמע בה קולו של מולר המקריא משירי אדגר אלן פו. גובלס אף יתארח בכיתת אמן ליוצרים.

"כנרת כנרת" חוזרת

גם התיאטרון הישראלי יקבל במה נכבדת בפסטיבל. בבית מזי"א תועלה "מה שלום החיה?", יצירתו החדשה של הבמאי אייל וייזר על שלושה אמנים פיקטיביים מישראל, גרמניה ופולין שנפגשים בברלין בזמן מבצע "צוק איתן". תיאטרון החאן יעלה בבכורה בפסטיבל את "כנרת כנרת", מחזהו של המשורר נתן אלתרמן שהוצג לראשונה בקאמרי ב–1961. את המחזה תערוך שחר פנקס ותביים שיר גולדברג. עמנואלה עמיחי תעלה בבית מזי"א את "ליזיסטרטה X", עיבוד דיגיטלי ללא מלים לקומדיה מאת אריסטופנס, בליווי יצירות של אמן הווידיאו רן סלווין. באולם ז'ראר בכר יתקיים פסטיבל הבמה השישי, בניהולה האמנותי של הבמאית אורי אגוז, שיכלול תשע מונודרמות מקוריות שהן עיבודים ליצירות ספרותיות או למחזות.

"כנרת כנרת", יעלה בתיאטרון החאןצילום: רוני טוביאס

במחול יציע הפסטיבל בראש וראשונה יצירות של להקתה של הכוריאוגרפית האמריקאית טרישה בראון. בראון נמנית, לצד מרס קנינגהם, עם מייסדי זרם ה"Pure Dance", שדגל באוטונומיה של המחול מאמנויות אחרות. להקתה תעלה במוזיאון ישראל את המופע תלוי־המקום "In Plain Site" ב–12 וב–13 ביוני. בתיאטרון ירושלים היא תבצע ב–11 ביוני ארבע יצירות שונות בערב אחד, המייצגות גם שיתוף פעולה בינה לבין האמן האמריקאי רוברט ראושנברג שעיצב את הבמה בחלק מהן : "You Can See Us" מ-1995, "Son of Gone Fishin" מ–1981, אחת מיצירותיה המפורסמות ביותר, "Set and Reset" מ–1983 הידועה, עם המוזיקה המקורית של לורי אנדרסון, וכן "Rogues" מ–2011.

להקת המחול טרישה בראוןצילום: Ikegani Naoya

בבית מזי"א יעלה מופע המחול "עצמי לא גמור" של הכוריאוגרף הצרפתי קסבייה לה רוי, אחד המשפיעים כיום בתחום המחול, הבוחן את פעולות הגוף האנושי ואת התכונות הגנטיות שלו. עוד כוריאוגרף מסקרן בפסטיבל הוא הקנדי בנואה לה שמבר שיעלה בתיאטרון ירושלים את "עורות נחש", ובו תפאורה המורכבת ממערכת חבלים וניסיון לבחון את השלת העור וחשיפת הזהות האישית. האמן הבולגרי איוו דמיצ'ב יעלה שני מופעים בשיתוף האמן הפלסטי האוסטרי פרנץ ווסט, המשלבים פרפורמנס, שירה ואמנות פלסטית: I-0N ו-X-ON, שבו הוא מגלם דמות של אשה בשם לילי הנדל המכריזה על עצמה כיצירת אמנות. במחול הישראלי תעלה להקת ורטיגו במוזיאון ישראל את "Parades and Changes", גרסה עכשווית ליצירתה של הכוריאוגרפית אנה הלפרין.

מחירים נמוכים יחסית

תוכניית הפסטיבל מופצת השנה בעברית, באנגלית ובערבית. מחירי הכרטיסים נמוכים לעומת השנים הקודמות, כאשר המחיר המקסימלי של כרטיס למופעים הבינלאומיים יעמוד על 195 שקלים. יוצא דופן בעניין הוא מופע הפתיחה של הפסטיבל, שבו יארח שלום חנוך בבריכת הסולטן את ברי סחרוף, יהודה פוליקר ודני סנדרסון. מחיר הכרטיס היקר ביותר למופע זה עומד על 294 שקלים.

צילום: Alfredo Anceschi

על אירועי המוזיקה בפסטיבל אחראי המנהל האמנותי השותף לתחום עמנואל ויצטום. מופע מעניין נוסף שיעלה בו יהיה "בדד", שיתקיים ב-18 ביוני במוזיאון מגדל דוד כמסע בין שיריו של זוהר ארגוב. במופע, בניהולו המוזיקלי של רע מוכיח, ישתתפו נינט טייב, שי צברי, מאיה בלזיצמן, רביד כחלני אבישי כהן והאנסמבל של מוכיח. שר מדגיש כי בניגוד לפסטיבלים קודמים, שבהם הועלו בבריכת הסולטן ובאולמות אחרים מחוות מרובות משתתפים לאמנים או ליוצרים ישראלים, כעת מתקיים ניסיון ליצור אנסמבלים של אמנים שגם יבטאו אמירה בנוגע ליוצר.

ב–10 ביוני יעלו המשוררת חביבה פדיה והמלחין פרץ אליהו בתיאטרון ירושלים את "הילולה לאם", לפי פואמה שכתבה פדיה. המופע, שבו ישתתפו ברי סחרוף, דקלה דרי, מארק אליהו, יעל דקלבאום ושי צברי, ישלב סגנונות מוזיקליים מהמסורת היהודית והנוצרית. ב-6 ביוני תעלה בבית מזי"א ההפקה "דון קיחוטה — כרוניקה של מלחמה אבודה", במלאת 400 שנה ליציאת הספר. יהיה זה עיבוד תיאטרלי־מוזיקלי של השחקן והבמאי דורון תבורי ושל אנסמבל מיתר.

כן יתקיים קונצרט במלאת 150 שנה להולדת המלחין הפיני יאן סיבליוס, עם התזמורת הסימפונית על שם מנדי רודן והכנר הפיני פטרי איבונן. בתחום המוזיקה הקלאסית צפוי גם מרתון צ'ייקובסקי בניהולו המוזיקלי של גיל שוחט, שיכלול כחמש שעות וחצי של ביצועים ליצירות המלחין. מפגשים ומופעים מוזיקליים וספרותיים נוספים יתקיימו לאורך הפסטיבל ללא תשלום בין היתר בפארק המסילה. ביניהם צפויים ערבי שירה מזרחית חדשה ומופעי מוזיקה אירית וצוענית.

השנה ישוב הפסטיבל לשתף פעולה עם המדיטק בחולון ולקיים הן בירושלים והן בחולון את "פסטיבל ישראל לילדים". במסגרתו יועלה בבכורה מחזהו המוזיקלי החדש של אלי ביז'אווי, "לא דובים ולא יער", וכן ההצגה "מושלמת". עוד מתוכננת הפקת תיאטרון־מחול אינטראקטיבית צ'כית לפי "קרנבל החיות" מאת סן סנס. שר: "אנחנו צריכים ליצור חוויות שיעוררו אמון בקהל ויגרמו לו לרצות לחוות אותן שוב".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ