המשנה ליועמ"ש: איום רגב לשלול תמיכה ממופעי העירום אינו תקף משפטית

המשנה ליועמ"ש הבהירה בחוות דעת כי תנחה את שרת התרבות שלא לדרוש את הסרת המופעים מבקשת התמיכה של פסטיבל ישראל. זילבר: "אין לרגב הסמכות למנוע מימון מחמת תוכן היצירות"

יאיר אשכנזי
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דינה זילבר ומירי רגב
דינה זילבר ומירי רגב צילום: דודו בכר ואוליבייה פיטוסי
יאיר אשכנזי

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דינה זילבר, הבהירה בחוות דעת מהיום (ראשון) כי תנחה את שרת התרבות מירי רגב שלא לדרוש את הסרת מופעי העירום שנכללו השנה בפסטיבל ישראל מבקשת התמיכה של האירוע וכתנאי לתמיכת משרדה בו, משום שהמהלך אינו בסמכותה וחסר תוקף משפטי.

בסוף מאי פנתה רגב למנכ"ל הפסטיבל איל שר ודרשה להסיר מבקשת התמיכה את המופעים הכוללים עירום מלא: "ומה אעשה בחרב הזאת?" של אנג'ליקה לידל שהועלה שלשום בתיאטרון ירושלים ו"פינדורמה" של ליה רודריגס שייערך בהמשך השבוע. זאת בשל מה שרגב כינתה "פגיעה בערכים הבסיסיים של הציבור הישראלי ושל מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". השרה התייחסה לסוגיה גם במופע פתיחת הפסטיבל בבריכת הסולטן וספגה קריאות בוז.

בראשית השבוע שעבר נועדו בכירי משרדי התרבות והמשפטים עם רגב, זילבר והיועמ"ש אביחי מנדלבליט. בפגישה הזהיר מנדלבליט את רגב מפני השמעת אמירות ללא סמכות ביחס לפיקוח על תכנים אמנותיים. בתגובה לפנייתו בנושא של עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, הזכירה זילבר כי לא ניתן למנוע מימון ממוסדות תרבות בשל התוכן המוצג בהם. "תוכנית הפסטיבל כוללת התראה מפורשת על כך שמופעי התרבות כוללים קטעי עירום ולכן החשיפה לתכנים אלה היא ממילא וולונטרית", הדגישה, "אין המדובר בקהל שבוי אשר נכפה עליו לצפות בקטעי העירום, אלא יצפו בכך רק אנשים שירכשו כרטיסים וישלמו עבור הצפייה בהופעה. אדם שאינו מעוניין להיחשף ליצירה מסוג זה אינו חייב ללכת ולצפות בה".

זילבר שבה על העמדה שכבר הביעה בעבר ולפיה אף ששרת התרבות יכולה להתבטא בנושא ולהביע את עמדותיה כחלק מהשיח הציבורי, עליה להבחין בין הבעת עמדה אישית או ציבורית כנבחרת ציבור לבין יצירת מצג לפיו פניותיה המבקשות למנוע אירועי תרבות בשל תוכנם, נאמרות "בתפקיד". "כך, הנחייתה האופרטיבית של השרה בנוגע להוצאת מופעים הכוללים עירום מהמסגרת הממומנת של הפסטיבל והדרישה שכבר הופנתה למנהלי הפסטיבל להימנע מלהגיש בקשות תמיכה עבור יצירות אלה למשרד נאמרה לכאורה מכוח תפקידה וסמכותה של השרה", הוסיפה, "זאת, באופן שנושא בחובו מצג שווא ומסר מטעה אודות אפשרות השפעה כביכול על התקצוב לו זכאי הפסטיבל בגין התערבות מיניסטריאלית בתכנים, והכל בשעה שאין לשרת התרבות הסמכות למנוע מימון בתחום התרבות מחמת תוכן היצירות".

בסיום חוות הדעת הזכירה זילבר כי היועץ מנדלבליט קבע שדרישת השרה מהנהלת הפסטיבל שלא לכלול את המופעים בבקשת התמיכה אינה תקפה משפטית. היא צירפה לחוות הדעת מכתב ששלח ב–1970 שר החינוך והתרבות דאז, יגאל אלון, לסגן ראש העיר תל אביב חיים בסוק בעקבות העלאת "מלכת אמבטיה" מאת חנוך לוין בתיאטרון הקאמרי בתל אביב. "אני מסכים עמך כי תיאטרון הזוכה בתמיכה ציבורית חייב להיות ראוי לכך, אך אני מתנגד לשימוש בשוט התקציבי להכתבה צנזורלית, החורגת מזו שאושרה בחוק והמופעלת, הלכה למעשה, על ידי משרד הפנים", כתב אלון, "הדמוקרטיה, כשיטת ממשל, נוטלת על עצמה — מדעת — סיכונים רבים. החופש הרפרטוארי הוא אחד מהם. תיאורטית, אני מתאר לעצמי מצב, שבו גוף אמנותי — הנתמך על ידי הממשלה — יהפוך למכשיר הלוחם במדיניותה בשאלה זו או אחרת. במקרה כזה הממשלה — וכמוה כל גוף ציבורי ויחיד — רשאית בהחלט להוסיף ולעמוד על דעתה ולהילחם עליה, אך חלילה לה להפעיל את השוט התקציבי לסכירת הפיות או להכתבת הטעם, גם כאשר אין זה לטעמה".

מלשכת רגב טרם נמסרה תגובה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ