תמר רותם

"כל הילדים גדלים. חוץ מאחד". מן השורה האלמותית הזאת, שפותחת את הספר "פיטר פאן" מאת ג'יימס מתיו ברי (הוצאת מחברות לספרות) - בתרגומה היפה של אבירמה גולן - למדים שבסיפור הזה יש ילד אחר, חריג, שאת טיבו אפשר לנחש על דרך השלילה: הוא אינו גדל. רוחו של פיטר פן תרחף בבית משפחתה של ונדי, הגיבורה המשנית של הספר, עד שיתגלה בבגד העלים שלו, חושף את פניניו הקטנות, שיניו, לאמה: "גברת דרלינג שמעה לראשונה על אודות פיטר בשעה שניקתה וסידרה את נפשות ילדיה. זהו מנהגה הלילי של כל אם טובה: לאחר שילדיה נרדמים היא עורכת חפוש דקדקני בנפשותיהם. משליטה סדר לקראת הבוקר".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ