האם ספרות מגויסת יכולה להיות גם חתרנית?

פרופ' יעל דר, שספרה "קנון בכמה קולות" רואה אור עתה, מצרה על היעלמותו של הפוליטי מספרות הילדים ועל הנטייה המוגזמת לגונן עליהם

תמר רותם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תמר רותם

בתחילת הראיון אתה מודה פרופ' יעל דר, חוקרת ספרות ילדים, ביחסי אהבה-שנאה שהיא מנהלת עם הקיבוץ. האמירה האישית הזאת מעניקה גוון נוסף לפרשנות הייחודית שלה של ספרות הילדים העברית שהתפתחה כאן לפני הקמת המדינה. ספרה של דר, "קנון בכמה קולות, ספרות הילדים של תנועת הפועלים 1930-1950" (יד בן צבי), על התפתחות הקלאסיקה הישראלית לילדים, רואה אור בימים אלה. היא מתארת בו את התנאים התרבותיים שאיפשרו את יצירתה של הקלאסיקה הזאת, לצד הקולות הפחות נשמעים, החבויים בה. קלאסיקה שלהתפתחותה אחראים סופרים כלאה גולדברג, פניה ברגשטיין, אנדה עמיר, מרים רות ואחרים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ