סקס, מתמטיקה ופסיכואנליזה: איך נראתה ילדוּת בסאמרהיל?

בוגרת בית הספר הפתוח הראשון בעולם מספרת על חינוך שנוי במחלוקת לחופש מיני ועל חברה בנוסח "בעל זבוב"

כריסטופר טורנר, גרדיאן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
כריסטופר טורנר, גרדיאן

א"ס ניל, מייסד ומנהל סאמרהיל, בית הספר ה"חופשי" בסאפוק שבמזרח אנגליה, שבו השיעורים הם רשות והילדים ממציאים את החוקים, מתואר בספר החדש "שיחה על אושר: סיפורה של ילדות אבודה" כ"דמות סב חביבה ממאה אחרת". עם זאת, הדיוקן המורכב שמשרטטת מיקי קודיהי בדיווחה האמביוולנטי על ילדותה בסאמרהיל בשנות ה-60 אינו מחמיא במיוחד. הסקוטי הגבוה בקורדרוי היה אז בשנות השמונים לחייו, "עם אוזניים כשל פיל קטן ושערות שצצות מכל עבר, אף גדול מרושת ורידים וצוואר תרנגול מקומט. ניל היה הזקן היחיד שהכרתי. המקטרת, המבטא, רגליו העצומות בנעליים מבריקות: הוא יכול היה באותה מידה להיות חייזר". כאדם שדגל בחופש מיני והתנגד לסמכות, ניל התעקש שצוות בית הספר והתלמידים ישחו בעירום בבריכה החיצונית. "היה משהו דוחה, מושחת ומגונה באיבר המין האדום של ניל המתנפנף אנה ואנה", היא כותבת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ