למה לסבול אם אפשר לקחת את הילדים לחופשות נפרדות

הילדים רבים במשך כל החופשה והיא נהפכת לסיוט? יש פתרון

שרון ווקר
גרדיאן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שרון ווקר
גרדיאן

אחרי שביליתי חופשה איומה ונוראה עם שני ילדי, החלטתי שיש גבול לכל דבר, ומעתה אצא אתם לחופשה כל אחד לחוד. ומתברר שזה רעיון נפלא.

הלוואי שהייתי יכולה להגיד שההחלטה הזאת נולדה מתשוקה נטולת אנוכיות לתת לכל אחד מהם את תשומת לבי הטהורה והמלאה שבוע אחד בשנה, אבל האמת היא שהייאוש הוא שהוליד בי את הרעיון.

רגע השבירה היה באמצע הטיפוס על הר בפארק הלאומי יוסמיטי שבקליפורניה, בחג הפסחא 2012. זאת היתה חופשה של פעם בחיים, מתנה מסבא שלהם, ושניהם ציפו לה בקוצר רוח. באותו היום, שבוע מתחילת הטיול, יצאנו לחפש מפל מים, אבל אחרי שצעדנו שעה והמפל המיוחל לא נראה באופק, פרצה מהומת אלוהים. סאבי, בני בן העשר, רצה להמשיך ללכת ולראות את המפל, ואני נטיתי להסכים אתו. אחותו אידי, בת 12, נעמדה על מקומה וסירבה ללכת עוד צעד אחד קדימה (היא לא אוהבת שום פעילות פיזית אלא אם כן היא קשורה לקניות). הייתי צריכה להתמודד עם שני ילדים זועמים שפתחו בריצה לשני כיוונים מנוגדים, וכשאחרי 20 דקות לא היה שום זכר לבני, עשיתי מה שכל הורה בר דעת היה עושה: התיישבתי ופרצתי בבכי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ