לשרוד טיול לפריז עם ילדות קטנות

האם להראות להן את שכונותיה האופנתיות של העיר, או שאולי כדאי לשים להן מטפחת שחורה על העיניים עד שנגיע לשער הניצחון המוקף בבניינים האלגנטיים של הרובע השמיני?

שני ליטמן
שני ליטמן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שני ליטמן
שני ליטמן

זה לא נשמע כמו רעיון טוב. ובכל זאת, החלטנו לשים נפשנו בכפנו ולנסוע לכמה ימים לפריז בחברת שתי ילדות קצת קטנות מדי. זהר בת חמש וכמה חודשים, אליה בת שנתיים וחצי. האינדוקטרינציה החלה הרבה לפני הנסיעה: מה אוכלים בפריז היה הנושא החשוב ביותר לדיון (עוגות עם פירות יער אדומים, גבינות מסריחות שהן אוהבות, פנקייקים דקים ששם קוראים להם קרפ). איך קוראים לנהר שחוצה את העיר (אינפורמציה שלגמרי לא עניינה אותן) ואיך קוראים למלכה האחרונה ששלטה בה, וגם מה היה סופה המר. מלכות הן אוהבות. הובטחו ארמונות מפוארים וסיפורי נסיכות. זה הסתמן כהצלחה, כאשר הגדולה טיפחה לגמרי מיוזמתה חלום לטפס על מגדל אייפל. החלטנו לבלוע את הצפרדע הזאת, כי ידענו שעל הסוד הגדול באמת אנחנו שומרים מפניהן מכל משמר: אף מלה על יורו דיסני.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ