שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מי אמר שווטסאפ מזיק לעברית?

בשיעור, בזמן ארוחה משפחתית וכשהם נמצאים עם חברים — בני הנוער בעידן הווטסאפ מבלים חלק ניכר מזמנם בהקלדה זה לזה. האם זה משפר את יכולת הביטוי שלהם בכתב או שהשימוש התכוף בקיצורים ובסמלים דווקא פוגע באוצר המלים?

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

מי שבילו חלק ניכר מחייהם המתבגרים כאשר אפרכסת הטלפון תחובה בין האוזן שלהם לכתף, לא יכלו לנחש כי מתבגרי העתיד יעדיפו לתקשר זה עם זה דווקא בכתיבה, שנתפשה כבר אז כמיושנת, רומנטית ונושאת עמה משמעויות יתר; כתיבה נתפשה כתהליך אטי, משהו שמתיישבים לכתוב על נייר, אחר כך שמים במעטפה ומניחים בתיק, שבו הוא נשאר יותר מדי זמן, עד שנזכרים בו והולכים לסניף הדואר וקונים בול, ולבסוף גם שולחים אותו, ואת כל התהליך הזה חוזר ועושה הנמען בתורו. כלומר משהו מאוד לא מיידי. מצד שני נחשבה הכתיבה גם לחטופה ומברקית – כמו פתק בשיעור או פתק על המקרר. היו תמיד מי שכתבו למגירה או לעיתון בית הספר, ולשיעורי בית או מבחנים. כדי לנהל שיחת סרק בין חברים היו פשוט מטלפנים, מה שהיה נחשב לקצת יותר חשוב והיה בגדר "זה לא לטלפון" הצדיק שיחה פנים אל פנים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ