הסופרת יעל נאמן: כך הרסה הטלוויזיה את דמות המתבגר

ההתבגרות איננה שלב־מעבר לבגרות אלא התקופה הכי מעצבת, בליינד דייט מתמשך עם עצמך, אומרת יעל נאמן ("היינו העתיד") עם הופעת ספר הנוער שלה "מרותקת". האם זה בכלל ספר למבוגרים?

רותה קופפר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רותה קופפר

ב"היינו העתיד", ספרה היפהפה של יעל נאמן מ–2011 העוסק בקיבוץ יחיעם שממנו באה, ובקיבוץ בכלל, היא מספרת על מה שאמרה לה פעם המטפלת מרגלית, כשמצאה אותה מעולפת לאחר אחד הצומות שגזרה על עצמה. זה היה בתקופת הנעורים, כאשר היא וחברתה עידית חלקו מגורים בקיבוץ וחיפשו אחר האמת, "כאילו היתה חפץ שאנחנו לא רואות בחושך". הנדרים והתעניות הביאו אותה לעילפון, וכשמרגלית באה לחדרן, "היא נבהלה. עמדה בפתח החדר והסבירה לנו על העולם שממנו ניסינו להימנע. אמרה שיש כאלה שלא מפסיקים להתבונן מבחוץ על הדברים גם אחרי גיל ההתבגרות, הם לא ממש נכנסים לתוך החיים, ובכך הם נתקעים גם בבגרותם בגיל ההתבגרות. כולם יודעים איפה מתחיל הגיל הזה, היא אמרה, ואף אחד לא יודע איפה הוא נגמר".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ