מוזיקה קלאסית והנסים שהיא מחוללת אצל ילדים

מוזיקה משפרת יכולות של ילדים מבחינה רגשית, קוגניטיבית, התפתחותית, תרבותית ויצירתית, אך משרדי החינוך והתרבות לא מקצים לכך משאבים. במוסדות הפרטיים, שממלאים את החלל שנוצר, מספרים שילדים הם מאזינים הרבה יותר קשובים ונלהבים ממבוגרים

נטע אחיטוב
נטע אחיטוב
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נטע אחיטוב
נטע אחיטוב

מכל עבר נשמעים ילדים מדברים בקול רם, באופן הייחודי ושובה הלב של ילדים שטרם שולטים בעוצמת קולם, רשרוש של שקיות ביסלי נשמע בין השורות, תינוק צורח ובמושבים לידינו מרכלות אימהות על הגננת. או אז מחשיך האולם והנגנים עולים על הבמה. על שוכני האולם, מכל הגילים, שורה לפתע אווירה נרגשת, דרוכה. היא משתחררת באנחת מחיאות כפיים. הנגנים מחייכים, מתיישבים במקומותיהם, מכוונים את כליהם לצליל מקש הפסנתר. שוב אותה דממה מחוספסת חסרת תחליף המאפיינת הופעות חיות. הפעם משתחרר המתח עם צלילים נוגים, שקטים אך אסרטיביים העולים מן התזמורת. המוזיקה הולכת ומתגברת, מופיעה ונעלמת. הילדים מהופנטים, ההורים מרוכזים. אפילו התינוק הצווחן שותק. מדי פעם נשמעת חבטת נפילה של בקבוק שנפל על הארץ, לחישה רמה של ילד לאביו או מחיאת כף במקום הלא נכון – אבל כל אלו רק מנעימים את החוויה, הופכים אותה לאינטימית וארצית יותר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ