מתי בפעם האחרונה הייתם בטריפ פסיכדלי עם הילדים

כמה ימים אחרי הצפייה ב"טרולים" הרגליים עדיין טופפות בחשק בלתי נשלט לרקוד. עם זאת קשה להחליט אם הוא משרת את תעשיית הבידור המסחרית, או שזו בעצם מחווה מטאפורית לתרבות האנדרגראונד

מאשה צור גלוזמן
מאשה צור-גלוזמן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מאשה צור גלוזמן
מאשה צור-גלוזמן

בילדותי בובות טרול היו צעצוע פופולרי, גם כמחזיקי מפתחות, כקישוט למראה האחורית במכוניות ואינספור שטויות אחרות. מאז הם קצת נעלמו מהתודעה ונהפכו לפריט נוסטלגי, מעין לחיצת יד סודית בין ילידי שנות ה–80 וה–70 (הופעתה של בובת טרול בסדרת הסרטים "צעצוע של סיפור" היתה ללא ספק מחווה להורי הילדים שהסרט יועד להם). אבל באפריל 2013 נפל דבר בתעשיית הצעצועים: אולפני האנימציה של דרימוורקס ("שרק", "קונג פו פנדה" ועשרות סרטי אנימציה אחרים) רכשו את זכויות היוצרים על בובות הטרול ממשפחת דאם הדנית והשתלטו על הפקת הסרט שהיה בתכנון מ–2010 ויצא לבתי הקולנוע בשבוע שעבר.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ