מאשה צור גלוזמן
מאשה צור-גלוזמן
מאשה צור גלוזמן
מאשה צור-גלוזמן

כשהחלטתי לקחת את טליה בת העשר ל"היפהפייה הנרדמת" של הבלט הישראלי — ניקרו בי חששות קלים. בכל זאת, עברו שנים מאז הבלט האחרון שראיתי. זה כנראה היה בקייב, או אולי בסנט פטרבורג. זה בטוח היה "מפצח האגוזים". אני זוכרת ערב קר, עיטורים מוזהבים וריפוד אדום, אנשים לבושים יפה וסנדוויצ'ים אווריריים אך מספקים עם דגים כבושים ומלפפון. אני זוכרת לסת נפערת מהרמה הגבוהה של הרקדנים, מהחינניות והתיאום ביניהם ומהקסם שאגדת חג המולד הזאת השרתה עלי. בניגוד למה שאפשר אולי לצפות, זה לא היה בילדותי הרכה, אלא בסוף גיל ההתבגרות, כשביקור מזדמן במולדת אבותי הציע את ההזדמנות לצפות באמנות המחול הקלאסי בארץ שבה היא הפכה לאמנות גבוהה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ