טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אפליקציה חדשה מאפשרת לילדים להצמיד תמונות לסיפור

אופיר פרלוב, בת שבע, התלוננה על כך שבספר שקרא לה אביה לפני השינה אין תמונות. התוצאה היא האפליקציה החדשה לאייפד, "My Story"

תגובות

ערב אחד, כשיובל פרלוב סיפר לבתו הבכורה אופיר סיפור לפני השינה, הצטערה הילדה על כך שאין בסיפור תמונות שאפשר לשחק אתן והציעה לאביה "לעשות משהו כזה באייפד".

אם רוב ההורים היו פוטרים דברים אלה בביטול וממשיכים בסיפור, הכל בשביל שהילד יירדם, הרי במקרה של פרלוב - מנהל פיתוח בסטארט-אפ שעובד זה שנים בתעשיית ההיי-טק המקומית - הצעתה של הבת נפלה על אוזניים קשובות.

השניים יצאו לדרך. תחילה ציירה אופיר בת השבע את הציורים בעצמה, אולם פרלוב מספר כי כאשר גדל מספר הדמויות והחפצים, הבינו השניים שעדיף לפנות למאיירת מקצועית. "כל המורכבות הטכנית לא עניינה אותה", הוא מוסיף. "היא לא מודעת לכך שיש פה משהו מסובך, שצריך ליצור ממשק משתמש נוח לילדים. זה נראה לה טבעי, משהו שפשוט נפתר מעצמו".

פרלוב ובתו החלו להתבונן באתרי מאיירים באינטרנט עד שהגיעו לאתר של גפן רפאלי, בת 27, בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל. את עיצוב הדמויות הפקידו בידיה. "בתהליך העבודה היו דברים ספציפיים שאופיר לא אהבה", מספר פרלוב, "כמו הצבע הזה או הדמות הזאת; זה נחמד שקהל המשתמשים אצלך בבית ואתה מקבל תגובות מיידיות".

עשו לנו לייק ותוכלו לקבל את מיטב כתבות גלריה ישירות אליכם

לפני כחודש הושקה האפליקציה "My Story" בחנות האפליקציות של אפל. האפליקציה, שמיועדת לגילאי שנתיים עד שש שנים, מאפשרת לילדים להמציא סיפור תוך שימוש בכ-40 דמויות וחפצים: נסיכה, אביר, גמד, פיל, צפרדע, טירה ועוד. אפשר להזיז, להגדיל ולהקטין את הדמויות, לשנות את כיוון המבט שלהן ולהחליט מי מקדימה ומי מאחורה; מי תסתיר את מי. כמו כן, לחיצה על כל דמות מפיקה את הצליל המתאים.

רפאלי, שסגנון האיור שלה חינני ולא-מצועצע, עשתה שימוש בפלטת צבעים פסטלית ומינורית יחסית. מאז שסיימה את הלימודים לפני שנה וחצי היא עובדת כמאיירת פרילאנס. היא איירה לעיתונים ומגזינים ובהם "טיים אאוט תל אביב", "ידיעות אחרונות" ו"מעריב" והיתה מעורבת בפרויקטים של מיתוג כמו בית העיר בתל אביב והמועצה המקומית כפר שמריהו.

בראשית הפרויקט, היא מספרת, פרלוב "רצה שהאיורים יהיו ידניים, משהו אורגני, שיהיו דומים יותר לאיורים של בתו. אחרי שהקדשתי לכך מחשבה הבנתי שיהיה פחות נכון אם הקו של האיורים יהיה מתיילד ושעדיף ללכת על משהו נקי, מוגמר ומוקפד".

דניאל צ'צ'יק

ובכל זאת, את ההערות קיבלת מילדה בת שבע?

"פרלוב די זרם עם כל מה שעשיתי, אם כי היו באמת הערות קטנות של הבת שלו: הייתי מקבלת מיילים שבו הוא סיפר לי מה היא אהבה ומה לא. לאביר, לדוגמה, היה קודם פרצוף נחוש יותר והיא חשבה שהוא נראה כועס אז היינו צריכים לעשות אותו יותר חייכן. היו כל מיני גרסאות לפיל ולצפרדע, אבל לא משהו יוצא דופן. הגמד גם אולי התאים יותר לקהל מבוגר יותר. הוא נראה אנושי יותר, היתה לו מגבעת גדולה שפיצית, אבל הם לא אהבו את זה, היא אמרה שזה נראה מפחיד והיא רוצה מצנפת. אני משכתי לכיוון של אגדות והם לכיוון של דיסני, לאפיונים פופולריים יותר של איך נראית נסיכה".

אף שאת הסגנון האיורי של רפאלי אפשר להגדיר כחמוד, היא מבחינה בין נחמד לבין להתנחמד. "אני מודעת לסגנון שלי", היא אומרת, "אבל הרבה פעמים הוא גם מוכתב על ידי הלקוח. דווקא בבצלאל העבודות שלי שגם יועדו לילדים היו איכשהו פחות ‘חמודות'. אני מאמינה שאיור לילדים לא חייב להיות מתוק או מתנחמד, אבל אני מבינה את המורכבות כשמדובר בפרויקטים מסחריים. בפרויקט הבא שלי, שגם הוא מיועד לילדים, יהיה הרבה דם", היא מוסיפה בחיוך. "לילדים יש חוש הומור, הם רואים דם ורוע, הם רואים הכל. הם לא חיים ב'לה לה לנד' שאנחנו חושבים שהם חיים בו".

איך את יודעת מה יעבוד על ילדים בני שבע? מה הם יאהבו?

"לא נראה לי שיש דבר כזה. אם זה כיף לי, זה יהיה כיף גם לילד בן שבע. ברגע שזה לא מוצא חן בעיני אני יודעת שזה לא יעבוד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות