ה"בייבי בום" של הטלוויזיה האמריקאית

בטלוויזיה, כל יום הוא יום המשפחה: רוב הסיטקומים האמריקאיים, גם אם הם
 מתנהלים במשרד ולא בבית ועוסקים ברווקים הוללים - מתהדרים בעולל

רותה קופפר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רותה קופפר

זה ייגמר בבכי – של תינוק. ואולי לא ייגמר, אבל יהיה תינוק. הסיטקומים האמריקאיים בטלוויזיה כעת מלאים בהריונות, תינוקות וילדים חדשים. לא חשוב כמה מודרנית תהיה המשפחה, כמה רווקים יהיו החברים, כמה נורמלים החדשים, ואפילו לא משנה שהסדרות בכלל מתרחשות במקום העבודה ולא בבית – לכולם יהיו בסופו של דבר לידות וילדים. גם הסדרות שאינן משפחתיות נהפכות לאתר של הורים וילדים.

ב"רוק 30", סדרה שנטתה לפרק ולבנות מחדש כל מוסכמה טלוויזיונית, ונפרדה אתמול מהמסך סופית, ליז למון (טינה פיי) הקרייריסטית אמנם לא ילדה תינוק (אף שרצתה), אך נהפכה לאם. שבוע קודם לכן היא אימצה שני ילדים בוגרים, המזכירים מאוד את שני השחקנים הבוגרים שגידלה כמו תינוקות במשך שבע עונות הסדרה. היא אפילו מחליטה להישאר בבית כדי לגדל את ילדיה החדשים, ונרתעת מחיי האם הלא-עובדת המתקשרת עם חברותיה לפורומי האמהות באינטרנט.

"איך פגשתי את אמא", סדרת על חברים המבלים יחד בבר ומחפשים דייטים, שחזרה אתמול למסך של יס בעונה שמינית, תקדיש חלק מעלילותיה לתינוק החדש של לילי ומרשל; "הנורמלים החדשים" היא סדרה על שני הומואים שעושים ילד עם אם פונדקאית ורק מחכים לבואו של התינוק. כשהוא יבוא הם יהיו כנראה "ערים כל הלילה" - כשם הסדרה ששבה בעונה השנייה ביום חמישי שעבר בהוט, על זוג, כריס וריגן, שרגיל היה לבלות בלילות וכעת ער עד הבוקר בטיפול בתינוקת. בעונה הקודמת של "קוגר טאון", סדרה על חבורה של אנשים לא מאוד צעירים שמתפקדים כחבר'ה, ששבה למסך בסוף השבוע הזה (בהוט וביס), נודע לגרייסון שיש לו תינוק. וגם "משפחה מודרנית" עטורת הפרסים, זו שכל הסדרות האחרות מנסות ללכת בדרכה ושבה בעונה חדשה לפני כשבוע, מצפה לתינוק.

התינוקייה הסיטקומית עולה על גדותיה בעוללים, וזה רק מהיבול של סוף השבוע האחרון. זו רחוקה מלהיות תופעה חדשה. סיטקומים משפחתיים הציגו מאז ומעולם את הרגע המרגש הזה בעלילותיהן - "מרי קיי וג'וני", סיטקום משנות ה-40 שעקב אחר מעלליו של זוג צעיר, שילב בסדרה את ההריון האמיתי והלידה של מרי קיי סטרן. וב"אני אוהב אותך לוסי", בתאריך היעד של הקומיקאית הג'ינג'ית לוסייל בול, 19 בינואר 1953, תוכננה גם הלידה הפיקטיבית של לוסי (לפני כחודש חגג ריקי הקטן את יום הולדתו ה-60). 44 מיליון אמריקאים צפו בפרק הלידה הזה, שאירע כארבע שנים לפני שהסדרה ירדה משידור.

עשור אחר כך, ב-22 בפברואר 1963, נולדה פבלס (חלוקי נחל) פלינסטונס ל"משפחת קדמוני" המונפשת מתקופת האבן. בתחילה היא היתה אמורה להיות בן, אך לבסוף, בשיתוף פעולה עם חברת צעצועים, התקיימה תחרות ארצית לקביעת "שם לתינוקת של הפלינסטונס". ב-1975 נולד ג'ואי, בנם של גלורייה ומייקל, ראש כרוב, ב"הכל נשאר במשפחה". גם בסדרות שלא היו משפחות היתה לידה, כמו ב"מרי טיילר מור", אבל היא היתה בתפקיד המיילדת.

חוץ מאשר ב"סיינפלד", הסדרה שהגדירה מחדש את כללי הז'אנר בשנות ה-90, ובה שמרו על מרחק בטוח מהרכים הנולדים ואף לעגו לחובה החברתית המקובלת של "לראות את התינוק!", כמעט כל קומדיה אמריקאית חוותה צירי לידה בשלב מסוים. גם אם היא היתה, כאמור, קומדיה על מקום עבודה ("המשרד", "מרפי בראון", "סקראבס"), גם אם היא על חברים הגרים בשכנות זה לזה (מספר התינוקות שנולדו ב"חברים" במשך עונותיה עולה על ששת החברים הרווקים הגיבורים), גם אם לא האמא היתה זו שילדה (ב"משפחת קוסבי" קליף חולם שהוא יולד סנדוויץ'). אלה הצטרפו לסדרות שמראש העמידו במרכזן תינוק - כמו "לגדל את הופ", "ערים כל הלילה", "הנורמלים החדשים" (ובישראל "בלתי הפיך" ו"אמא ואבאז").

מה עושים עם התינוק

לפעמים רגע הלידה יבשר את מותה של הסדרה, ולפעמים סתם את הזנחת התינוק בהמשך (הרי יש גבול לכמות שורות המחץ שתינוק עצמו יכול להגיש), אבל השיא הדרמטי הזה מייצר יותר מדי בדיחות ודמעות מכדי שיוותרו עליו. ב"סקס והעיר הגדולה" הלידה של מירנדה מתחילה בירידת מים על נעליה החדשות והיקרות של קארי, כמובן.

ההריון של גלוריה ב"משפחה מודרנית" מתרחש בשלב מוקדם יחסית בסדרה המצליחה, כאשר נותרו לניצול עוד עלילות ואפשרויות רבות במשפחה המורכבת הזאת. לרוב התינוק מגיע כאשר הסדרה כבר לקראת סופה. ב"איך פגשתי את אמא", למשל, ההריון של לילי בא אחרי יותר מ-100 פרקים של הסדרה. אחד המפיקים הבכירים שלה, קרייג תומאס, אמר ל"לוס אנג'לס טיימס" כי היה חשש שהתינוק יגביל את התסריטאים, "שהסדרה תאבד משהו", אך הוסיף כי "הוא גם פותח אפשרויות להרבה מאוד סיפורים מרגשים". כבר תמרור אזהרה.

המפיק מספר כי בעבר, ב-2008, שקלו להכניס את עלילת התינוק כאשר השחקנית שגילמה את לילי, אליסון האניגן, היתה בהריון, אך החליטו שזה מוקדם מדי. האניגן עצמה בירכה על שדחו זאת אז (ובמקום זאת צילמו אותה מסתתרת מאחורי תיקים, אבטיחים ופרחים): "זה היה מוקדם מדי. בהתחשב בזמן הרב שאנחנו מבלים בפאב מקלארן, זה היה עלול להשפיע לרעה על התינוק, אה כן, וגם על הסדרה".

הסיפורים המרגשים האלה יכולים להוביל להידרדרותה של סדרה. הלידה ב"מרפי בראון" היתה רגע שיא של צחוק ורגש (וגם שערורייה פוליטית: סגן הנשיא דן קווייל בזמנו מתח ביקורת על כך שמרפי היתה אם חד הורית); אחרי העינוי שבצירים, למרפי העצבנית ולצוותה האומלל שבא לעזור לה, בא רגע של הולדת - מרפי שרה לתינוקה את השיר של אריתה פרנקלין "אתה גורם לי להרגיש אשה טבעית". זה קרה בסוף העונה הרביעית של הסדרה. הדיכאון שלאחר הלידה היה הצפייה בגרסה מרוככת יותר ואהודה פחות של העיתונאית חדת הלשון ההיא, מתנהלת בביתה יותר מאשר במשרד.

בעיה נוספת שעולה בלידה היא ההתבגרות של התינוק - ב"נסיך המדליק מבל אייר" זירזו את גדילתו מיונק לפעוט בקצב מסחרר, מבלי לבגר את שאר אנשי הצוות. "משתגעים מאהבה" איבדה קהל כאשר הזוג פול וג'יימי הולידו תינוקת לקראת סוף הסדרה ונהיו מתקתקים ומעצבנים עוד יותר מקודם; אפילו "רוזאן" המצוינת נראתה כמחפשת בכוח סיפורים כאשר בעונה השביעית נולד לזוג התינוק בעל השם הרוקיסטי ג'רי גארסייה.

טלוויזיה – כך אומרים המומחים - היא גרועה לתינוקות; אבל האם תינוקות בהכרח גרועים לטלוויזיה? ילדים הם לא בהכרח קללה טלוויזיונית, הסביר היסטוריון הטלוויזיה טים ברוקס בראיון ל"לוס אנג'לס טיימס". "נוכחות של תינוק גורמת שני דברים: ראשית, זו נקודת התייחסות חדשה לשחקנים, ושנית, זו דרך לרענן סדרה מתבגרת עם כניסה של אשה צעירה יותר – קהל יעד של מפרסמים – לסדרה". כלומר, תמיד יש מקום לציניות.

אך אחרי ההתרגשות הרבה של הולדת יצור אנושי ותוספת חדשה למשפחה, לפעמים אין מה לעשות אתו. בדרמה הקומית "הורים במשרה מלאה", ששבה למסך בחודש שעבר, אחרי לידה מרגשת בעונה הקודמת שלה, הזוג אדם וקריסטינה כמעט שאינם מתעסקים עוד בתינוקת החדשה. עכשיו הם רוצים כלב.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ