שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

איך נהפך הברווז הצהוב לסמל תרבות הפופ

סיפורם של ברווזוני הגומי שמחירם הנמוך ומתיקותם המדבקת הפכו אותם לצעצועים מבוקשים ביותר

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דפנה ארד

לברווז הגומי יש רק אוויר בראש, נקודות עיניים אטומות וצפצפה בבטן. אין לו שאיפות, הוא אחד ממיליונים, יציר תעשיית הפלסטיק בסין. לברווזון הלא-מכוער לא אכפת אם מטביעים אותו באכזריות במי הסבון של האמבטיה, עד שכל הבועות שיצר מתפוצצות, או אם מייבשים אותו על דפנותיה, אם תינוקות מריירים עליו או אם מבוגרים מגרדים את הגב במקורו. למה שנתייחס לאזור הגומי שנצבע באדום כמקור? האם יש בו איזשהו דיוק אנטומי? מדובר הרי בצעצוע חלול וסכמטי, שרחוק מאוד מהמקור, כנראה לעולם לא יפגוש ברווז אמיתי. וגם אם זה יקרה - לא צפוי לו משבר זהות. הברווז החי אולי ינקר אותו לרגע, אבל לאחר מכן ינטוש את אחיו הסינתטי בחיפוש אחר דגיגים וברווזות.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ