דפנה ארד
דפנה ארד

הקובייה ההונגרית מעידה על בעליה: אם היא מחכה על המדף כשכל פיאותיה בצבעים אחידים, אין ספק שמדובר באדם שדואג לתדמית שלו; במיוחד חשוב לו שכולם יהיו בטוחים שהוא גאון שהצליח לסדר אותה לבד, בקלות. אם היא מבולבלת, צבעונית ורחוקה מפתרון, זוהי קובייה ששיחקו בה לפחות פעם אחת ולא הצליחו להגיע לפתרון. במקרה הזה מדובר בבן-אדם מתוסכל. אם היא מתפרקת לכם בידיים, כנראה החוכמולוג פירק אותה והרכיב מחדש על פי סידור הצבעים; ואם מדבקות הצבע מסתירות תחתן צבעים אחרים, זו רמאות גרידא.

מאז שהצעצוע המאתגר יצא לחנויות הושקעו 30 שנות מחקר במציאת הדרך היעילה ביותר לסידור הקובייה. חבורת חוקרים הודיעה לפני שנתיים ש-20 צעדים מחושבים ומתוחכמים הם כל מה שצריך כדי לפתור את החידה.

ארנו רוביק המציא את ה"בובוש קוקה", זה שמה המקורי, בשנת 1974 בהונגריה הקומוניסטית. הוא נולד ב-1944, בעת ההפצצות של מלחמת העולם השנייה. אמו היתה משוררת ואביו היה טכנאי מטוסים. לימודי הפיסול של רוביק התאפיינו בהישגים נאים ובחוסר עניין. לאחר מכן למד אדריכלות והיה למרצה.

על פי מאמר משעשע על חייו של רוביק, שכתב ג'ון טירני במגזין "Discover" ב-1986, בהונגריה יש שתי אסכולות ביחס לממציא. בראשונה טוענים שהקובייה הפכה את רוביק לאדם שתקן, חשדן וחסר חברים, אבל קשה להאשים את מי שנהפך ממרצה לעיצוב שהשתכר 150 דולר בחודש ומעולם לא חצה את מסך הברזל - לאדם הכי מפורסם ועשיר בהונגריה, שהותקף על ידי קומוניסטים וקפיטליסטים כאחד. האסכולה השנייה גורסת שהוא תמיד היה שתקן, חשדן ומתבודד, ורק טיפוס כזה יכול היה להמציא את הקובייה.

ארנו רוביקצילום: גטי אימג'ס

בשנות ה-80 נפוצה שמועה שרוביק בנה את הקובייה במטרה ללמד את הסטודנטים שלו איך להתמודד עם גופים תלת-ממדיים. אבל נראה שהוא פשוט היה מעצב שאהב לשחק עם צורות גיאומטריות.

יום אחד באביב 1974 הוא חיבר קוביות עץ בחוטים אלסטיים והתחיל לסובב אותן על צירן עד שהחוט נקרע. פתרונו היה לחבר את ריבועי העץ כדי שיחזיקו את עצמם כקובייה. הוא סימן כל פאה של הקובייה בנייר דביק בצבע אחר והתחיל לשחק בה, עד שהבין שהצבעים הולכים ומתערבבים ואין לו מושג איך מחזירים את המצב לקדמותו. "זה היה כמו קוד סודי שאני עצמי המצאתי, אך לא הצלחתי לפענח אותו. זו היתה סיטואציה כל כך קיצונית שפשוט לא יכולתי להשלים אתה", כתב לימים.

רוביק לא הצליח לשחזר את צעדיו וחישב שכללי ההסתברות פועלים כנגדו. בלי לדעת אם הדבר אפשרי בכלל, הוא השקיע חודש בפענוח הפאזל - והצליח. בינואר 1975 הוא רשם פטנט בקואופרטיב לייצור צעצועים בבודפשט. נדרשו זמן ומאמץ לשכנע את הביורוקרטיה ההונגרית לאשר את ייצורו של הצעצוע החדש, ולאחר מכן - להפוך את דגם העץ העדין של רוביק לפאזל שאפשר לייצר להמונים.

בתחילה שווקה הקובייה בעצלתיים ולא זכתה לאהדה, אך עם הזמן התחילה לצבור תאוצה במולדתה. בוקר אחד, בטיול לגן השעשועים עם בתו הקטנה, חזה רוביק ב"ילד רחוב בן שמונה, יחף, בחולצה קרועה, גוף מלא במכות, ציפורניים לעוסות ושבורות, שהיה זקוק דחוף למקלחת", משחק בקובייה שלו, וגם ב"אם צעירה בשנות ה-30 לחייה שנראית כאילו בדיוק יצאה ממכון יופי. היא ישבה על ספסל ולצדה תינוק בעגלה, שקועה כולה במשחק בקובייה. הדמויות היו שונות כל כך, אבל היתה להן אותה הבעה", כתב.

הקובייה חצתה את מסך הברזל בתחילת שנות ה-80, תזמון גרוע למדי. זה היה עידן משחקי הווידיאו של אטארי, "פונג", "הפולשים מהחלל", הצעצועים המוסיקליים האלקטרוניים כמו "סיימון" ואחרים. הקובייה ההונגרית נראתה פשוטה מדי, לא פעלה על בטריות ולא התבססה על תוכנית טלוויזיה. ובכל זאת, בין השנים 1980-1983 היא נהפכה ללהיט ענק בכל העולם. כ-100 מיליון קוביות הונגריות יוצרו במפעל הממשלתי ההונגרי פוליטכניקה, שבקושי עמד בביקוש. היא נהפכה לצעצוע הפופולרי ביותר שנמכר באותן שנים באירופה, אסיה וארצות הברית. גרסאות פיראטיות של הקובייה צצו בכל מקום, ורוביק היה לשם נרדף לגאונות הונגרית. בכל העולם הקובייה נקראת על שמו, "Rubik's cube", ובישראל "הקובייה ההונגרית", גאוות העדה.

כל שנה מתקיימות תחרויות קובייה הונגרית בכל העולם. שיא המהירות בפתרון הקובייה שנרשם בשנה שעברה הוא 5.66 שניות, אבל אולי תוך כדי הקריאה מישהו כבר שבר אותו.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ