בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"פאנק רוק": מחלת נעורים 2.0

גיל העשרה תמיד היה מקום מסוכן, בו מגלים את המין ואת חוסר המשמעות ומתגרים במוות. פעם מחזות כאלה נגמרו בהתאבדות. היום - במציאות ועל הבמה - זה נגמר ביריות קטלניות. ועדיין אף אחד לא מבין למה. אבל השחקנים והשחקניות צעירים ויפים

תגובות

ב-1891 קראו למחזה הזה "האביב מתעורר" וכתב אותו פרנק ודקינד הגרמני. ב-1926 קראו למחזה הזה "מחלת נעורים" וכתב אותו פרדיננד ברוקנר האוסטרי. מחזות קלאסיים שתיאטרון מעלה כשיש לו קבוצה של שחקנים צעירים, וכשהוא רוצה לפנות לנוער, הקהל של העתיד. קבוצה של צעירים, לקראת בחינות הבגרות או אפילו אחרי שמתמודדים בבת אחת עם מין משני המינים, הורמונים, מחלות, לחץ נפשי, קשר עם ההורים והמורים, מאבקי בכורה עם בני מינם, ושאלות קיומיות על עתיד עולמם, האנושות, ושלהם עצמם. בסוף, למרות – ואול בגלל – שהצופה נקשר...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו