"יבגני אוניגין": המאחר לשולחן האהבה

אופרה רוסית מוכרת מאוד, בביצוע בית אופרה רוסי מפורסם מאוד, מעיזה להיות לא שגרתית, קאמרית במפתיע, ולהאיר את הדמויות מזוית אחרת. אבל מה עושה שם השולחן הגדול הזה

מיכאל הנדלזלץ - צרובה
מיכאל הנדלזלץ
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מיכאל הנדלזלץ - צרובה
מיכאל הנדלזלץ


אחד העקרונות המייחדים את הגירסא הזאת של האופרה “יבגני אוניגין” בביצוע בית האופרה בולשוי, לכאורה המבצעים הקלאסיים של האופרה הכל כך רוסית הזאת, היא היותה שונה מכל מה שציפינו לראות.

במרכזו של סיפור האהבה הזה בין טטיאנה לרין, הנערה הכפרית, (יקטרינה שצ'רבצ'נקו) המתאהבת בשכנה יבגניאוניגין, המושך והמפתה, (אודון איברסן) ניצב בבימוי של דימיטרי צ’רניאקוב, שעיצב גם את התפאורה, שולחן ענק. באחוזה הכפרית, בגוני עץ בהיר, הוא בעומק הבמה, וטטיאנה נעה סביבו, ממעטת לשבת אליו, מזיזה אותו בכוח איתנים כשהיא כותבת את מכתב ההתמסרות שלה לאוניגין. היא אף ניבצת על השולחן, כשהנברשת הכפרית מאירה אותה בעצמה, ורוח מהחלון מוסיפה אור מבחוץ. הדו קרב בין אוניגין וידידו לנסקי הוא בגירסא הזאת למעשה תאונה בה נפלט כדור.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ