"שיגעון באופרה": ועוד בא להם לשיר - אמש - הארץ

"שיגעון באופרה": ועוד בא להם לשיר

זה לא סוג המחזות שתיאטרון ציבורי נתמך צריך להעלות, אבל כשזה עשוי כהלכה, עם תחושת סגנון נכונה בעיצוב, וליהוק מתאים בתפקידים הגדולים - תרתי משמע - והקטנים, לא נותר לצופה המחמיר אלא לצחוק, גם אם בתוך תוכו הליצן בוכה, והוא גם יודע למה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מיכאל הנדלזלץ

"שיגעון באופרה" היא קומדיית טעויות שהצליחה מאוד בברודווי של ניו ורק ווסט אנד של לונדון בשנות השמונים של המאה הקודמת, והיא מבוססת על הייחודיות והגיחוך והנפיחות של טנורים אופראיים גדולים (הדגם הוא כנראה לוצ'אנו פאווארוטי), ההערצה הנשיית (בחברה הבורגנית המערבית הגבוהה, עאלק) אליהם, הרגשות הגואים בהם עוסקות אופרות גדולות במלאכותיות מופגנת לצלילי מוסיקה שמיימית, וכן על הווי מאחורי הקלעים של האופרה ערב בכורה, כולל מנהל התיאטרון הרודן במצוקה, ועוזרו המיוסר, שברגע הנכון מסוגל להחליף את הכוכב כנגד כל הסיכויים. אה, כן, וגם הרבה דלתות שנפתחות ונטרקות בדיוק מתמטי כדי שכל אלה שלא צריכים להיפגש על במה אחת ייפגשו לבסוף, אחרי פספוסים מרובים, לקול צחוקו של הקהל, וכל המרבה לצחוק ולהצחיק, הרי זה משובח.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ