"שני קצרים וחתול": האהבה הסוחפת - אמש - הארץ

"שני קצרים וחתול": האהבה הסוחפת

ייחודה של ג'יטה מונטה כבמאית היא ביכולתה ליצור משני מערכונים ומונולוג של צ'כוב עולם בימתי מלא חיים, רגש וגיחוך אנושי, בו האהבה מתגברת על כל המכשולים, למרות המחיר שהיא גובה מהאוהבים, כפי שמסביר לנו החתול

מיכאל הנדלזלץ
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מיכאל הנדלזלץ

ג'יטה מונטה ממשיכה לביים בתיאטרון החאן, ובדומה לעבודת הבימוי הראשונה שלה שם, בה שילבה כמה מערכונים של פינטר לתמונת עולם שלמה בפני עצמה, כך היא עושה עתה לשני מערכונים של צ'כוב, שבמבט ראשון נראים רחוקים מאותו עולם מיוחד במינו שהוא רקם ברביעית המחזות הגדולים שלו.

מונטה מראה כי מדובר באותם חומרים, ובאותו סוג של דמויות, הנעולות במערך רגשי אחד, שאותו דבר פלאי ומגוחך המכונה אהבה מסוגל לסחוף לכיוון אחר לגמרי. במערכון הראשון, "הצעת נישואין", בעל אחוזה רווק צעיר והיפוכונדר בא לבקש את ידה של בת שכנו. אבל כשהוא פוגש את מושא הצעת נישואיו, גם הוא וגם היא (וגם אביה) מוסטים מדרך השידוכין על ידי מריבות קנאה קטנונית של בעלי אחוזות שכנים בנושאי בעלות על קרקע, ואיכות כלבי ציד. במערכון השני, "הדב", בא בעל אחוזה לבקש משכנתו האלמנה, הנעולה באבלה, את החוב שבעלה המנוח נותר חייב לו. מריבה פרועה למדי על כסף, המגיעה כמעט לדו קרב, מתפתחת לסיפור אהבה. מונטה והמתרגם רועי חן הוסיפו לשני המערכונים מונולוג על אהבתו של חתול, ודמותו הפכה למשמעותית גם בתוך המערכונים.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ