"שני קוני למל": קו-קו-קונצים ורי-רי-ריקודים

אני מקווה שמעריצי הגניוס היהודי יסלחו לי אם אטען שבתולדות המחזמר העולמי “שני קוני למל” אינו נחשב ליצירת מופת. אצלנו, לעומת זאת, זה חלק מרינא דינקותא, שהרי מי מאתנו לא זוכר את מייק בורשטיין מפלבל בעיניו ובקול צייצני מעט שואל “כי אם אני אינ-נ-ני אני, אז מי אני בכלל?” והוא היה באולם תיאטרון רמת גן כדי להנות מן ההפקה הנמרצת של המחזמר הזה, שאלמלא היה חלק מההווי שלנו, עוד מהימים בהם היהדות האשכנזית החרדית היתה חלק מן החברה הישראלית, ולא עולם נפרד.