בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"גבירתי הנאווה": ללא זוהר וללא עידון

ההפקה הנמרצת הזאת יכולה להשתבח בהנרי היגינס (נתן דטנר) ובאלפרד פ. דוליטל (פיני קדרון) ובלייזה דוליטל (שני כהן) בעיקר ברגעיה הקומיים. רק חבל שהתזמורת לא מכירה שום סימן דינמי חוץ מפורטה, ושהעידון הוא לא הצד החזק בביצוע המחזמר המבריק הזה

14תגובות

“גבירתי הנאווה”, המחזמר של לרנר ולאו על פי “פיגמליון” של שאו הוא הרולס-רויס של הז’אנר: צירוף מושלם של טקסט שנון, הגד חברתי, עלילה סוחפת ודמויות משורטטות היטב, ומוסיקה העשויה לתפארת, בסגנון מסוים ומובהק. לכן כל פגישה עם החומר הזה היא הנאה, בתנאי - כמובן - שהמבצעים יודעים להתעלות למעלת החומר. בסך הכל, יש להפקה החדשה של הבימה לא מעט נקודות זכות. על הבמה נמצא הנרי היגינס, בגילומו של נתן דטנר, ברוטאלי, נחרץ, שר-מדקלם היטב את הטקסטים השנונים, ומבליט היטב את הילדותיות של הדמות. לצדו תענוג...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו