"השבועה": לכל השדות

זוהי הצגה התואמת את הקו האסטטי של קבוצת היוצרים הצעירים של הבימה: תיאטרון סיפור העושה שימוש רב דמיון בבמה צנועה ורבת אביזרים גמישים - חבלים, ארגזים וקיר אחורי מפתיע - ובבובות מופעלות היטב. קבוצת שחקנים מסורה, כאנסמבל וכפרטים משלימה חוויה צנועה ויפה.

מיכאל הנדלזלץ - צרובה
מיכאל הנדלזלץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מיכאל הנדלזלץ - צרובה
מיכאל הנדלזלץ

"השבועה" מבוסס על סיפור יהודי ימיביניימי, שבמרכזו שבועה של בן לאביו שלא לצאת לנדודים בים, אי יכולתו של הבן לעמוד בפיתויי הנדודים, ובעקבות זה היטלטלותו בין שתי המשפחות שיצר: האחת אנושית, בעיירת הולדתו, והשנייה בממלכת השדים, לצידה של לילית. והצופה יודע שאי אפשר להתעסק עם שדים מבלי לשלם את המחיר.

אבל העיקר זה לא הסיפור, אלא דרך העשייה, במקרה זה של המעבד והבמאי שי פיטובסקי, שהוא מנהל קבוצת צעירי הבימה, ושחר פנקס, הדרמטורגית של כמה מהצגות התיאטרון הלאומי, שעובדת בדרך כלל (אך לא כאן) עם הבמאית שיר גולדברג. זהו תיאטרון סיפור, העושה שימוש יפה בבובות, המופעלות היטב (במקרה הזה של שני ילדים; שלוש הבובות החביבות עוצבו על ידי אמירה פנקס, ומפעיליהן הודרכו על ידי עופר עמרם), וכן עבודת תלבושות מוקפדת (נטשה טוכמן-פוליאק), תפאורה צנועה ומלאת דמיון (ניב מנור), עם קיר אחורי בו נפערים פתחים, חבלים וארגזים המאפשרים לחולל תחושת תנועה (בים) או דימוי של מלכודת כבלים, תאורה של זיו וולושין ומוסיקה של אלברטו שוורץ.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ