מיכאל הנדלזלץ
מיכאל הנדלזלץ

האופרה היא ממלכת המוסיקה. התוים הם נתונים ויש לבצע אותם כמיטב יכולת הזמרים, הנגנים והמנצח. לכן בזמנים המודרניים שלנו הצד התיאטרוני של ההצגה האופראית הוא כר החידושים של הבמאים המתחרים ביניהם במציאת פנים חדשות, אחרות ושונות ביצירות המוכרות ביותר.

“לה בוהם” של פוצ’יני, על אהבתם האומללה של הרוקמת מימי והמשורר רודולפו, שאינה עומדת במעמסת הקנאה, העוני והמחלה, היא אולי האופרה הפופולרית והמועלית ביותר. ותודה לאלוהי המוסיקה והתיאטרון, למנצח דניאל אורן ולבמאי סטפנו מצוניס די פראלפרה שהגישו לקהלה של האופרה הישראלית את ההפקה השגרתית ביותר, שלא ניסתה (טוב, כמעט; בכל זאת היה ג’יפ על הבמה) לגנוב את ההצגה מהמוסיקה והזמרים. אפילו חילופי התפאורה נעשו לעיני הקהל כאילו כדי להראות שהתיאטרון הבימתי כאן הוא רק המשרת של המוסיקה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ