"שבטים": שלבי ההתנכות

מחזה חכם ורגיש על התהליך המורכב של היות האדם נכה, והפנמת המושג הזה ביחסי האדם עם עצמו ועם סביבתו, וגם ביחסיה של הסביבה - כולל המשפחה - אליו. ערב חשוב בתיאטרון בעולמם של אנשים, רגשות, מלים וסימנים

מיכאל הנדלזלץ
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מיכאל הנדלזלץ

אתחיל בגילוי נאות: זהו מחזה על נכות. ליתר דיוק על השלבים שנאלץ לעבור האדם בתהליך הפיכתו לנכה, ביחסיו עם עצמו ועם סביבתו, וביחסה של הסביבה אליו. הוא חייב, בין היתר, לסגל לעצמו שפה חדשה. אולי אפשר לכנות את התהליך הזה – שרק מי שחווה אותו יכול להבין אותו לאשורו – "התנכות". כיוון שזוהי הווייתי בחיי מחוץ לעיסוקי כמבקר תיאטרון, יכול להיות שאני לא האדם שיכול להתייחס באובייקטיביות הראויה להצגה הזו. או אולי אני – או האנשים במצבי, ואני לא מאחל את זה לאף אחד, וממילא זה לא בידינו – דווקא הצופה האידיאלי להצגה הזו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ