בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"מקווה": קול באשה - תבונה ואומץ

המחזה של הדר גלרון, המתרחש במקום בו לאשה יש גם גוף וגם קול (והוא מה שהחרדים חושבים שזה וגם לא) הוא אמירה אמיצה על הניסיון לא לשבור את הכלים, אלא לתקן אותם כדי שאנשים ונשים יוכלו להשתמש בהם, במקום שייעשה בהן - בעיקר - שימוש. וכדי להרגיש ולהבין, כדאי לראות, גם אם זה ביידיש (יש כתוביות בעברית)

תגובות

המחזה של הדר גלרון "מקווה" – על המקום בו הנשים הן גם גוף, גם קול, גם ערווה, גם נשמה וגם תבונה – הוצג בבית לסין בעברית לפני כ-10 שנים, וכבר אז כתבתי ש" עיקר כוחה של ההצגה הוא בכך שהכותבת הדר גלרון, שבאה בעצמה מאותו מקום, [והתכוונתי מהחברה הדתית-אורתודוקסית] אינה רוצה ללכת למקום אחר. היא רוצה לשנות את המקום של האישה בחברה הדתית, וכך להפוך אותו, פנים וחוץ, למקום אחר. (...) התחושה היא שהמקום שממנו ההצגה באה הוא כל כך נכון, עד כי יש שמץ של תקווה   שהוא ישתנה,  ובכל זאת ישאר "מקום" שאפשר לחיות בו...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו