"ריצ'רד השלישי": בסינית, תיאטרון אחר

יופי מרהיב של במה ותלבושות, שפה ייחודית ורמזים למסורות תיאטרון עתיקות, ולהקה מרשימה ביותר של שחקנים-רקדנים, המגוללים סיפור עתיק על מרדף אחרי כח, שאינו שווה יותר מסוס

מיכאל הנדלזלץ - צרובה
מיכאל הנדלזלץ
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מיכאל הנדלזלץ - צרובה
מיכאל הנדלזלץ

באמצע פסטיבל בינלאומי של הצגות על פי מחזות חנוך לוין צצה לה על במת התיאטרון הקאמרי הצגה זו של התיאטרון הלאומי מסין, ומאפשרת לצופה הישראלי הצצה על הקלאסיקה של התיאטרון המערבי – "ריצ'רד השלישי" של שייקספיר – דרך פריזמה של מסורת תיאטרונית אחרת, ייחודית שאותה הוא (כלומר אני) לא מכיר.

שני דברים בולטים בהפקה הזאת: האחד הוא הפורמליות הצורנית הייחודית שלה, והשני החופש שנוטל הבמאי ואנג קסיאינג בטקסט השייקספירי – עד כמה שניתן לעקוב אחרי הדבר בכתוביות. אם נתחיל מהעניין השני, הרי שהבמאי מתייחס לעלילת המחזה, על האדם הקרוב לכתר ולכוח עד כי אינו יכול לעמוד בפיתוי להשיגו – כמקבילה של "מקבת". וכך הנבואה על האיש ששמו מתחיל בג', ב"ריצ'רד השליש" מושמעת במחזה מפי המכשפות שנלקחו מ"מקבת", והללו מענות את ריצ'רד גם ערב הקרב האחרון שלו.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ