בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"אילוף הסוררת": סתאאאם

אודי בן משה מצליח לביים הצגה חביבה ומשעשעת, והתרגום של דורי פרנס מהנה מאוד. הרבה שחקנים טובים מעצבים דמויות מהנות, והכל היה עוד יותר טוב אם ההצגה לא היתה מתעלמת כמעט לגמרי מהעלילה הבעייתית מאוד שלה

2תגובות
יובל סגל בתפקיד פטרוקיו (מימין) מונע מכלתו הטריה קטרינה (מיה דגן) מזון במסגרת תרגילי האילוף
גדי דגון

הצגת "אילוף הסוררת" מאת ויליאם שייקספיר, שביים אודי בן משה בתיאטרון בית לסין, מדגימה בצורה מעניינת איך אפשר לביים הצגה חביבה ומשעשעת, מבלי לביים בעצם את המחזה שעליו היא מבוססת. אבל לפני שאסביר למה אני מתכוון, אני רוצה למנות את מעלותיה של ההצגה בעיני. ראשית, הטקסט של שייקספיר, בתרגומו של דורי פרנס. זוהי קומדיה שייקספירית מוקדמת, ורבים בה – במקור – שעשועי המלים. פרנס משתעשע בנוסח העברי שלו, בנאמנות ובחופשיות מרובה, מאוד ברוחו של מורו ורבו בענייני תרגום, נסים אלוני. הוא מתמרן באופן חופשי בין...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו