"בשורות נעימות ומשיבות נפש": משהו יפה

יצירה בימתית חדשה של נעמי יואלי, עם שחקניה, מרתקת את העין, האוזן והדעת ומטלטלת את הנפש בסיפור לאומי ואישי העשוי ממלים ופרטים המשתלבים לתמונת זיכרון

מיכאל הנדלזלץ - צרובה
מיכאל הנדלזלץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מיכאל הנדלזלץ - צרובה
מיכאל הנדלזלץ

כותרת יצירתה החדשה של נעמי יואלי היא "בשורות נעימות ומשיבות נפש". בהדרגה, במשך כשבעים דקות במחיצת יואלי וארבעת שותפיה ליצירה חשים הצופים ומטמיעים בנפשם כמה מרה האירוניה שבכותרת.

כמו בעבודתה הקודמת ("אקס-חמותי החורגת" שממנה התפעלתי עד בלי די וזה היה פחות משהגיע לה), גם כאן חומר הגלם ביצירתה של יואלי הם חייה שלה, במובן הצר והרחב של המלה "חיים". זהו סיפור משפחת אביה, אליו התוודעה רק סמוך לסוף חייו, דרך כמה צרורות מכתבים וגלויות בין האב, שחי בפלשתינה-א"י מ-1934, והמשפחה שנותרה בטרנופול, פולין, עד שנספתה שם ב-1941. הם נושאים עיניהם אליו שם בארץ ישראל, חשים את הקרקע רועדת תחת רגליהם כאן בפולין, מתגעגעים, שוקלים להצטרף אליו, חרדים מן הסכנות שם. וכל אותה עת הם שומרים על העמדת פנים שפולטת במכתב אחד בשורות נעימות, ומצפה לקבלן במכתב אחר משיבות נפש, כשבין השורות מבצבצות כל הזמן בשורות איוב המעכירות את כל הנפשות, כאן ושם. זהו סיפור אישי, של משפחה על פרטיה ומכריה, וסיפור לאומי-יהודי-ישראלי של כשמונים השנים האחרונות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ