"סופת רעמים 2.0": תיאטרון, דור שלישי וחצי

תיאטרון ממסורת תרבותית ואמנותית אחרת, שמצד אחד חסר לצופה "מערבי" המון רקע כדי להעריכו כיאות, ומצד שני הוא משתמש באמצעים חזותיים שבתיאטרון המערבי הם כמעט שגרה

מיכאל הנדלזלץ - צרובה
מיכאל הנדלזלץ
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מיכאל הנדלזלץ - צרובה
מיכאל הנדלזלץ

אם אחת ממטרותיו של פסטיבל ישראל – ואני מאמין שזאת אכן צריכה להיות – היא הפגשת הקהל הישראלי עם מסורות תרבותיות ואמנותיות שונות מאלה שהוא רגיל להן, אזי הכללת "סופת רעמים 2.0" של תיאטרון החלומות הניסיוניים מסין במסגרתו היא בהחלט הצלחה. שילוב קלאסיקה סינית מן המאה העשרים עם אמצעי תיאטרון בני זמננו, הכוללים מצלמות וידאו על הבמה המשדרות לעיני הקהל, על מסך גדול מעל הבמה, שידור ישיר ממוקדים רבים מן המתרחש על הבמה עצמה במקביל. וכדי לעגן את כל זה למסורת תרבותית רחוקה, לצד הבמה ישבו מנגן ומנגנת, עם כלי נגינה הנראים ונשמעים "עתיק, רחוק ומקורי", בלבוש מסורתי "סיני" מסוגנן.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ