בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"הר לא זז": המסכה שצורבת את הפנים

תיאטרון מרהיב, מסוגנן ומאופק ומתפוצץ מאנרגיה עצורה. מחזה חכם על מנהיגות ואנושיות, תפאורה מרתקת של מבוך נע שמרסק את התועים בו ומשחק מפעים של כולם, ובעיקר יורם טולדנו הנשחק בין האני לעצמי של השחקן-האדם

9תגובות
שלוש דמויות בתלבושות יםאניות תקופתיות. מימין לשמאל: נמרוד ברגמן, יורם טולדנו ויעל וקשטין
רדי רובינשטיין

כשעלה המחזה הזה של גלעד עברון, על מעמיד פנים מקרי שנדרש למלא את מקומו של מנהיג מת, ולעמוד בציפיות הבלתי אפשריות מן המצב הרב-משמעי, ועל ההתמודדות הנפשית של שחקן, שהמסכה צורבת את פניו, היה זה בשנת 1996, אחרי רצח רבין, בראשית ימי נתניהו. חלפו עשרים שנה, ההר לא זז לשום מקום, נתניהו הוא המנהיג, וכולנו תוהים איפה הפנים, ואיפה המסיכה ואיפה אנחנו. אבל גלעד עברון לא כותב במחזה הזה על ישראל 2016, גם אם המנהיג היפאני של שבט טקאדה במחזה מזהיר את מפעיליו מן האליטה הסובבת אותו מפני תאבון מופרז לשטחים,...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו