"הר לא זז": המסכה שצורבת את הפנים

תיאטרון מרהיב, מסוגנן ומאופק ומתפוצץ מאנרגיה עצורה. מחזה חכם על מנהיגות ואנושיות, תפאורה מרתקת של מבוך נע שמרסק את התועים בו ומשחק מפעים של כולם, ובעיקר יורם טולדנו הנשחק בין האני לעצמי של השחקן-האדם

מיכאל הנדלזלץ - צרובה
מיכאל הנדלזלץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מיכאל הנדלזלץ - צרובה
מיכאל הנדלזלץ

כשעלה המחזה הזה של גלעד עברון, על מעמיד פנים מקרי שנדרש למלא את מקומו של מנהיג מת, ולעמוד בציפיות הבלתי אפשריות מן המצב הרב-משמעי, ועל ההתמודדות הנפשית של שחקן, שהמסכה צורבת את פניו, היה זה בשנת 1996, אחרי רצח רבין, בראשית ימי נתניהו. חלפו עשרים שנה, ההר לא זז לשום מקום, נתניהו הוא המנהיג, וכולנו תוהים איפה הפנים, ואיפה המסיכה ואיפה אנחנו.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ