הצגה

"גן עדן חוצה ירח": מסכות החיים והמוות

פנטומימאי ומוסיקאית יצרו יחד הצגה-מיצג שמבוססת בצורה רופפת על שיר של ייטס ובו זקן מר נפש נזכר בחייו ואהבתו

מיכאל הנדלזלץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מיכאל הנדלזלץ

ג’ורג’ מאן הוא מציג, מוסיקאי, ופנטומימאי. קים הרון היא מוסיקאית, דבורה פיו היא מופיעה, רקדנית ופנטומימאית. יחד הם יצרו הצגה-מיצג שמבוססת בצורה רופפת על שיר של ייטס ובו זקן מר נפש נזכר בחייו ואהבתו.

מאן ופיו עוטים מסכות זקנה אותם הם מחזיקים ביד. ללא תנועה, בפנטומימה הם מראים כיצד הם יוצאים מהבית לבית החולים שם היא מתה. הרון מספקת ליווי באקורדיאון, שירה מלנכולית ללא מלים ושריקה. בין תמונה לתמונה מסירים מאן ופיו את המסכות ומזיזים בזריזות רהיטים וחפצים מעטים.

הזקן עם המסכה חוזר הביתה ונזכר בחייו איתה. היא פוקדת את זכרונותיו כרוח, כשידה מחזיקה את המסכה רחוק מפניה, ושניהם מסמנים בריקוד, פנטומימה וידיים המזיזות חפצים מדומים חיזור, פיקניק, מריבה, הריון, הפלה, מלחמה, פרידה, הוא חוזר. פצוע והלום קרב וכולי וכולי עד שחוזרים לסוף שהיה התחלה. חיים שלמים, מוות ומסכות, בשבעים דקות.

ג'ורג' מאן וקים הרון ב"אד אינפיניטום"

הם מאוד מיומנים, נעים יפה ובתיאום וברוב התכוונות. אבל מה לעשות, וזו הצגת פרינג’ שזכתה להצלחה באדינבורו, ושם - או בפסטיבל בינלאומי אחר - מצא אותה המנהל האמנותי של פסטיבל ישראל, שפעם התיימר להביא את המיטב והייחודי מהעולם, והיום הוא אוסף די מקרי ואקלקטי של מופעים מסוגים שונים. בתחום התיאטרון חלקם נחמדים יותר, וחלקם די סתמיים, כמו זה. למה זה “גן עדן חוצה ירח”? לא יודע. למה לא?

אני מניח שבפסטיבל לתיאטרון אחר בעכו או בפרינג’ של אדינבורו זה בולט לטובה. הקהל בחאן הירושלמי מאוד אהב. אנשים שאוהבים הצגות כאלה יאהבו את ההצגה הזו.

תיאטרון “אד אינפיניטום” מאנגליה מעלה את "גן עדן חוצה ירח"

פסטיבל ישראל - הסיקור המלא>>>

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ