"המצעד" בפסטיבל ישראל - אמש - הארץ
הצגה

"המצעד" בפסטיבל ישראל

קשה לומר משהו נגד מה שאמורה היתה להיות ההפקה הבולטת של הפסטיבל בתחום התיאטרון. אחרי הכל, כולנו נגד גזענות

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מיכאל הנדלזלץ

זהו מחזמר שנכתב לפני כחמש עשרה שנים, על בסיס סיפור אמיתי. בראשית המאה העשרים הועמד במדינת ג’ורג’יה יהודי לדין באשמת רצח נערה, ובתום משפט מעוות צדק נידון למוות. ולמרות שהמושל חנן אותו, הוא נחטף מהכלא והוצא להורג על ידי המון מוסת. הכוונות נאצלות, כולנו נגד גזענות, והמחזמר מתרכז בקשר המתפתח בין הקורבן ואשתו, יהודיה בת ג’ורג’יה גאה.

האירוע מוצג כהפקת מקור של הפסטיבל, בבימוי מנהלו האמנותי משה קפטן. הוא מושר באנגלית, בהשתתפות שחקנים אמריקאים, אנגלים וישראלים. אבל זו אפילו לא הצגה מלאה, אלא ביצוע קונצרטנטי בימתי בהשתתפות תלמידי בית הספר למשחק של יורם לוינשטיין והאקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים.

מתוך "המצעד"צילום: דניאל קמינסקי

ואכן, כמו שזה נראה כך זה גם נשמע, כאירוע שעוצב על ידי ועדה. הכל בסדר, כולנו נגד גזענות, ויש אפילו היבט אקטואלי, כי גם בג’ורג’יה הרחוקה הפטריוטיות מצדיקה הכל, והמדוכאים של ימי שגרה שמחים לאידם של מי שסובלים יותר מהם.

לפי כל הסימנים זו אמורה להיות ההפקה הבולטת של הפסטיבל בתחום התיאטרון, שהיה השנה בין החביב לסתמי, אוסף אקלקטי של אירועים מכל מיני סוגים. קשה לומר משהו נגד “המצעד” כי הרי כולנו נגד גזענות. יש בהצגה זמרים טובים יותר ופחות, תפאורה למעשה אין, הכל פרונטלי, המוסיקה בסדר, גם אם לא מלהיבה. ההצגה הועלתה בסך הכל שמונה פעמים, והביקורת הוזמנה להצגה האחרונה. באתי, ראיתי, הלכתי. גם אני נגד גזענות.

“המצעד” מאת אלפרד אוהרי וג’ייסון רוברט בראון בפסטיבל ישראל. בימוי: משה קפטן. ניהול מוסיקלי: יוסי בן נון.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ