בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הצגה

“איזראל ז’ורנאל” בתיאטרון חיפה

9תגובות

זוהי הצגה שעוצבה בשביל קבוצת הצעירים של תיאטרון חיפה, המכונה “החיפאית”. אם הבנתי נכון - ובכך אין כל ודאות - זוהי מין פרודיה על המצב הישראלי, ופרודיה על עצם הרעיון לעשות פרודיה. לעינינו מתפתחת מין קומדיה בלשית, עם מספר כל יודע שמסביר לקהל מי ומה. הקומדיה הבלשית מבוססת על כך שמצד אחד יש בעל שבוגד באשתו עם מזכירתו, ומצד שני יש תסריטאית שכתבה תסריט הקרוב מדי למציאות והועלמה. בהדרגה מתברר שמה שאנחנו רואים זה בעצם התסריט המאיים, שגורם עלום השתלט עליו.

אולי כבר הבנתם שזו הצגה שנהנית מהתחכום של עצמה, ומכך שברגע שבו הקהל מתפתה להאמין ברמה מסוימת של אשליה, מופיעה דמות ומערערת אותה. סממני הישראליות המרוצה בת זמננו - היי-טק, עיתון, תסריטאית ורצון להיות נורא מבריק עם קצת צחוק על יחסנו לערבים.

אני מבין שתיאטרון חיפה רוצה להפעיל קבוצת שחקנים צעירה, וליהנות מהאנרגיה שלה. כל תיאטרון המכבד עצמו עושה דבר כזה. מאוד ייתכן שכל חברי הקבוצה מוכשרים מאוד. אני חייב גם לציין שבאולם בית ציוני אמריקה היו צופים שנהנו מאוד. אני ניסיתי. ראיתי את ההצגה, הלכתי הביתה וקראתי את המחזה בתכנייה, ואני אפילו מבין, פחות או יותר, מה הם רוצים.

הבעיה היא שעם כל הרצון הטוב, וגם אם אני מניח שלא רע מדי פעם סתם להתבדר בתיאטרון, זה נראה לי סתמי ולא מעניין במיוחד כבידור. מאוד יכול להיות שכל חיינו הם פרסומת לעיתון פופולרי, אבל אני לא חושב שאנשים מוכשרים (זה הם) וצופה לא לגמרי אידיוט (זה אני) צריכים לבזבז על זה את זמנם.

תיאטרון חיפה מעלה “איזראל ז’ורנאל” מאת רוני סיני. בימוי: משה נאור. תפאורה: אבי שכוי. תלבושות: דיתי אופק. תאורה: חני ורדי. מוסיקה: רן בגנו.

ז'ראר אלון


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו