בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הצגה

"חתונת הדמים" בתיאטרון יפו, מרכז לתיאטרון ערבי-עברי

הביצוע של צוות השחקנים ועבודת המוסיקה של עידן ברק יוצרים רושם עז מהמחזה של לורקה וגוברים על חוסר ההלימה בין הטקסט לביצוע

תגובות

המחזות של לורקה מציגים בפני הבמאים אתגר לא פשוט, שלעתים קרובות מדי הם מתמודדים איתו באמצעות הסתמכות על העלילה עזת היצרים והטרגדיה שסופה העקוב מדם ידוע מראש ובלתי נמנע. לכן ראוי המבצע התיאטרוני הזה לתשומת לב, בשל הגישה שלו שהיא בראש ובראשונה צורנית ולא פסיכולוגית-ריאליסטית, תוך התבססות על עבודה מוסיקלית (של עידן ברק) המנצלת היטב את היכולות הקוליות של הלהקה.

המעבדים והבמאים, רג'ין וניר פרנקל, מחווים קידה למידע העוסק בתולדות המחזה, וכיוון שלורקה מצא את העלילה על בגידה ונקמת דמים בעיתון עולים חברי הלהקה, בשחור, עם דפי עיתון בידם, ולפחות בחלקה הראשון של ההצגה נוכחים על הבמה במנלך התרחשויות. ההצגה נבנית מן הנוכחות הדרמטית של נשות הלהקה - ובראשן רג’ין בתפקיד האם - אך לא פחות ממנה בעיצובים מרשימים של מגוון ד מויות נשיות: קרן סנדר-ויקסל בתפקיד השכנה, נגה מורג בתפקיד אשת לאונרדו, לי שבתאי, הכל שסביבה ובעטיה מתחוללת העלילה, מעין אלון, הנערה ואלן מישל אזגי בתפקיד המשרתת.

וזו אכן הצגה של נשים,למרות שעימות הדמים בה הוא בין שני גברים, ישי בן משה בתפקיד לאונרדו ולירן קנטרוביץ בתפקיד החתן.

דרור אמסלם

המערכה הבעייתית במחזה של לורקה היא השלישית, בה ההתרחשות עוברת מהמישור הריאליסטי (למרות השפה הפיוטית והמוגבהת) למישור הסמלי, כשהלבנה היא מובילת האירועים. עידן ברק גילם את נוכחותה בבגד לבן - מין הדהוד של תפקיד הכלה, בין שאר הדמויות לובשות השחורים.

אי אפשר היה להישאר אדיש לנוכח יכולות השחקניות והשחקנים בעבודה מוסיקלית, והתנופה של עבודת העיצוב של פרנקל, בתנועה ותאורה. ובאופן מוזר דווקא במסגרת זו נשמע הטקסט המדובר והמשוחק, המעביר גם את מורכבות היחסים, ורמת העיבוד הפיוטית, כמשהו שאינו תואם דיו את התנופה והשאפתנות הצורנית של היצירה.

ועם כל זה, אי אפשר היה שלא להתרשם מן הרמה המקצועית של היוצרים והיצירה, ומין המגוייסות של הלהקה של אנשים מקצועיים בעליל בכל תחומי אמנות ההופעה, כיחידים וכקבוצה, למרות שזו הפעם הראשונה שראיתי אותם על במה, ועל פי הביוגרפיות בתכניה הם הופיעו עד עתה במסגרות מזדמנות.

תיאטרון מקומי מציג “חתונת הדמים” על פי פדריקו גרסיה לורקה, בתרגומה של רינה ליטוין. בימוי, עיבוד ועיצוב: ניר ורג'ין פרנקל. הלחנת שירים ונגינה: עידן ברק. תאורה: נדב ברנע. בתיאטרון יפו, מרכז לתיאטרון ערבי-עברי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו