שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

אמש באופרה: אינסוף של דמיון ורגש ב"ריגולטו"

באופן פרדוקסלי, במקום רק שמחה, ההפקה של ריגולטו מעוררת גם צער קטן בלב - על שהאופרה לא מציגה עוד רבות בסגנון שלה

נעם בן זאב
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נעם בן זאב

אין גבול להשתאות נוכח "ריגולטו", ועם כל צפייה נוספת באופרה מתגברת ההשתאות ומכפילה את עצמה. נוכח גאונות צרופה כזאת, מוסיקליות צרופה כזאת, אינסוף של דמיון והמצאה ורגש - נגמרות המילים. כל כך עוצמתית ריגולטו, כל כך יפה ועמוקה, עד שלשמעה מתעורר לפעמים צער דווקא: צער, למשל, על שוורדי לא חי בזמננו, וכך לא ניתנה לו האפשרות להלחין לקולנוע; כי התזמורת שלו עם מוזיקה מתגנבת ומשפיעה על הנפש, מגבירה את המתח כמו בסצינת קשירת הקשר לרצח - ומתרוננת באהבה מהוססת כרקע לאריית האהבה האלמותית של הגיבורה - ממש כמו מוסיקה לסרטים.

באופן פרדוקסלי, במקום רק לשמוח על ההפקה הזאת, מתעורר גם צער קטן בלב על שהאופרה לא מציגה עוד רבות בסגנון שלה: יופי בימתי שלא תופס פוקוס וגונב את ההצגה, בימוי מופשט שמשחרר את הדמויות מריאליזם וכך דווקא מבליט ומגביר את האנושיות שלהן; וכן - הזמרים הסולנים. אתמול ההצלחה בבחירתם הייתה כבירה, וראשונה בהצלחה זאת הייתה הסופרן הישראלית הילה בג'יו כג'ילדה. כמה יופי ותום, בדיוק כמו דמות הנערה שאותה גילמה, יש בקולה ושירתה של בג'יו בתחילת האופרה, ואיך היא הופכת בהדרגה לטראגית בעקבות ההתבגרות הקשה והפתאומית של הדמות, וההשלמה והחוכמה שלה כאשה בסוף האופרה. קשה לזכור מתי נשמעה שירה מושלמת ומרגשת כזאת על הבימה כאן.

ולצידה - לא פחות מרהיב ומרגש, ולגמרי מצמית בשירתו, קרלוס אלמגור כריגולטו - דמות האב שרואה בעיניים כלות איך ביתו צומחת כדי להיפרד ממנו, ואיך היא נפצעת בחרב חדה שאינה אלא סמל ההתבגרות המינית שלה: הכאב של ריגולטו, והאהבה שלו, והשנאה הבוערת לגבר שלוקח אותה ממנו, ורגשות ההגנה האבהיים - צריך היה לשמוע ולראות את אלמגוור כדי להאמין שהבעה כזאת אפשרית. עם ז'ן פרמסואה בוראס כדוכס מצוין, וניצוח מצוין שהנכיח את הזתמורת כגיבורה גם היא, השלימה האופרה הפקה שרק ניתן לקוות שתהיה מודל לבאות אחריה.

מתוך "ריגולטו"צילום: יוסי צבקר

האופרה הישראלית מציגה: "ריגולטו", מאת ורדי, עם התזמורת הסימפונית ראשון לציון, מקהלת האופרה הישראלית וסולנים. מנצח: דניאל קלגרי; במאי: דיויד פאונטני; במאית מחדשת: יוליה פבזנר


תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ